חזרה למעלה

אי ספיקת כליות

אי ספיקת כליות – הסבר כללי

לאדם יש שתי כליות  הממוקמות בחלק האחורי -עליון  של חלל הבטן משני צידי קו האמצע. גודל כל כליה כגודל אגרוף . הכליות מקבלות הדם באמצעות עורק היוצא ישירות מאבי העורקים  והדם חוזר למערכת דרך ווריד המתחבר לווריד החלול התחתון ומשם, ישירות ללב. 20% ממחזור הדם עובר דרך הכליות. כלומר כליטר דם בדקה.  בכליות הדם זורם דרך עורקים קטנים לגופים ספוגיים  קטנים המשמשים כמסננת. תוצרי פירוק של חילוף החומרים, חומצות, חלקי חלבון, מלחים ותוצרי פירוק של שומנים מסוננים בגופים אלה הקרויים  בעברית פקעיות. החומרים המסוננים זורמים במערכת צינוריות מפותלת עד שהם מגיעים לשלפוחית השתן ומופרשים דרכה.

תפקוד הכליות נמדד  לפי כמות  החומרים שהכליה מפנה מהדם ביחידת זמן (דקה). זהו מדד מוסכם ונוח. החומר שנבחר למדידה הוא הקראטינין, תוצר פירוק של חלבון. מדידת ריכוז הקראטינין בדם ובשתן מאפשרת לחשב את תפקוד הכליות ( באנגלית Glomerular Filtration Rate-GFR). באדם צעיר ה GFR הוא מעל 100 מ"ל/דקה. עם הגיל חלק מהפקעיות מתנוון לכן תפקוד הכליות מצטמצם, גם באנשים בריאים.

באדם בריא בן 80 ה-GFR יהיה  כ 60 מ"ל/דקה. יתר לחץ דם , טרשת עורקים ודלקות שונות גורמות נזק לכלי הדם בכליות ולפקעיות. כשרוב הפקעיות  נהרסות מתפתחת אי ספיקת כליות. חומרי הפירוק מסוננים במידה מוגבלת ומצטברים באברי גוף שונים. אז חלים שינויים במערכות גוף שונות שפעילותן התקינה תלויה במאזן חומצי- בסיסי ומאזן מלחים מדויק. השינויים כוללים פגיעה בחשיבה,  הפרעות בקצב הלב ובפעולת שריר הלב, הפרעות במערכת העיכול  ובמערכת הנשימה וכן יובש בעור בצקות.  הכליות  מייצרות הורמון המווסת את ייצור הכדוריות האדומות בלשד העצם. כאשר רקמת הכליה מתמעטת ייצור ההורמון יורד ואז חל פיחות בייצור הכדוריות האדומות והחולים סובלים מאנמיה.

הגורמים לאי ספיקת כליות

ברוב החולים באי ספיקת כליות המחלה מתפתחת בהדרגה, לאורך שנים רבות ולא תמיד  הסיבה למחלה ידועה. חולים הנוטים לטרשת עורקים כמו חולי סכרת , חולי יתר לחץ דם,  הסובלים מהפרעה בהרכב שומני הדם נוטים לפתח מחלת כליות יותר מאחרים. קיימת שורה של מחלות של הכליה עצמה הגורמות, עם השנים, להתמעטות רקמת הכליה ולאי ספיקה. וכן, יש מחלות חריפות של הכליה עצמה או של כלי הדם,  ביניהן חלק ממחלות מערכת החיסון או מחלות זיהומיות חריפות התוקפות את הכליות ואז מתרחש הרס מהיר של רקמת הלכיה ומתפתחת אי ספיקת כליות חריפה תוך זמן קצר.

את הגורמים לאי ספיקת כליות נהוג לחלק לשלוש קבוצות

גורמים חוץ כלייתיים –  מחלות של כלי הדם (דלקת חיסונית, או טרשת עורקים), הפרעה באספקת הדם לכליות, מחלות מטבוליות  המפריעות לתפקוד הכליות כמו (סכרת, גאוט, מחלות הכבד ), אי ספיקת לב.

גורמים תוך כלייתיים  –  מחלות של רקמת הכליה כמו דלקות חיסוניות שיכולות להיות חריפות או כרוניות, זיהום של רקמת הכליה או מחלות מטבוליות הפוגעות בכליות.

גורמים פוסט- כלייתיים– בעיקר חסימה בזרימת השתן (הגדלת ערמונית בגברים, צניחת רחם בנשים) היוצרת לחץ גבוה בצינוריות הכליה ,מפריעה לשחלוף החומרים ומשמשת קרקע נוחה להתפתחות דלקות. וכן, דלקות חוזרות בדרכי השתן התחתונות , השכיחות במיוחד בנשים שבמהלכן הזיהום עולה לפעמים עד הכליות עצמן וגורם נזק  לרקמה.

תסמינים של אי ספיקת כליות

אי ספיקת כליות מתפתחת לרוב בהדרגה, לכן  התסמינים של המחלה מופיעים בהדרגה.

התסמינים בחלקם נובעים ישירות ממחלת הכליות ובחלקם מבטאים את ההשפעה של ההפרעה בכליות על מערכות גוף אחרות.

התסמינים העיקריים הם:

  • עייפות, עור יבש, חוסר תיאבון, גרד,  הפרעות שינה, בעיות בתפקוד מיני, ירידה בכושר הריכוז .
  • עליה בלחץ הדם, סימנים של אי ספיקת לב (קוצר נשימה במאמץ, אגירת נוזלים ובצקות)
  • כאבים בעצמות, אוסטיאופורוזיס, אנמיה.
  • בשלב מאוחר- ירידה בתפוקת השתן, חולשת שרירים והפרעות בקצב הלב.

אבחנה של אי ספיקת כליות

ברוב החולים מחלת כליות , ובמיוחד אי ספיקת כליות, מאובחנת בבדיקות דם שגרתיות  הרבה לפני הופעת תסמינים כלשהם של המחלה. בדיקות הדם והשתן הכוללות את רמת הקראטינין בדם  ואת כמות הפרשת החלבון בשתן,  מזהות מיד  ירידה,  אפילו קלה ,בתפקוד הכליות. כדי להשיג דיוק בודקים  גם את הפרשת הקראטינין בשתן ומחשבים את  פינוי הקראטינין שהוא , כזכור, המדד הכמותי הנוח ביותר לזיהוי ההפרעה ולמעקב אחר תפקוד הכליות.

כדי לאתר את הסיבה למחלה  יש לדון בין היתר גם במצבו הכללי ובמחלות האחרות של כל חולה ולעיתים (רחוקות) נדרשת גם ביופסיה של הכליה כדי לזהות  ישירות את השינויים ברקמה.

באנשים הסובלים ממחלות המוכרות כגורמות לנזק לכליות (סכרת, יתר לחץ דם, מחלות כלי דם, מחלות לב וכו') נהוג לבצע בדיקות יזומות  ולנהל מעקב צמוד אחר תפקוד הכלית.

טיפול באי ספיקת כליות

הגישה לטיפול כוללת  ממספר  מרכיבים:

1. אמצעים להאטת התקדמות המחלה.

האמצעי העיקרי הוא ניטור לחץ הדם ושמירתו בערכים נמוכים יחסית, מתחת ל 120 מ"מ כספית (הלחץ הסיסטולי). אמצעים נוספים הם הקפדה על שתיה מספקת כדי למנוע התייבשות (כיון שכליות חולות לא תמיד מסוגלות להתאים את הפרשת השתן לכמות השתייה),מניעת זיהומים על ידי ערנות לתסמינים מוקדמים של זיהום וטיפול מידי. שמירה על תזונה נכונה לפי תפקוד הכליות , ניטור כמויות המלח והחלבונים במזון. וכן, במידת הצורך, תרופות לאיזון חילוף החומרים של המלחים , בעיקר הסידן והאשלן.

 

2.  טיפול במחלת הכליות עצמה

במחלות כליה חריפות וכן במחלות כרוניות  של מערכת החיסון המערבות את הכליות יש צורך בטיפול המשפיע על  המחלה עצמה. תרופות לדיכוי מערכת החיסון (בעיקר סטרואידים- בשלב החריף) יחד עם יצירת תנאים להקלה על תפקוד הכליות כמו איזון לחץ הדם, מאזן נוזלים  מילוי חסרים הנוצרים במלחים שונים . במחלות זיהומיות חריפות נדרש  מאזן נוזלים מוקפד, טיפול אנטיביוטי , לרוב תוך-וורידי  וטיפול תומך לפי התסמינים השונים.

3  טיפול חילופי לכליות

כאשר תפקוד הכליות יורד  עד כדי  שיבוש  מערכות הגוף האחרות וסיכון חיים (לרוב  בערכי GFR<15) נדרש  אמצעי שיבצע את עבודת הכליות (סינון הדם מחומרי פירוק שונים) במקומן. הטיפול החלופי נקרא דיאליזה וניתן לביצוע בשתי שיטות:

המודיאליזה (דיאליזה דרך הדם)– נעשה שימוש במכשיר שיש בו ממברנה גדולה שהדם של החולה מוזרם דרכה והסינון מתרחש בעזרת מפל ריכוזים.  החולה מתחבר למכשיר הדיאליזה מאמצעות צינור כפול, הדם זורם מהחולה ,דרך המכשיר וחוזר מהמכשיר אל החולה ,לאחר הסינון.  טיפול כזה נמשך 3-4 שעות וחייב להתבצע 3 עד 4 פעמים בשבוע כדי לאפשר פינוי יעיל של הדם.

דיאליזה פריטונאלית (פריטונאום- הקרום העוטף את המעיים). בשיטה זו  הפריטונאום משמש כאתר שדרכו מתבצע שחלוף החומרים. מתקינים צנתר קבוע לחלל הבטן ומזרימים דרכו, במשך לילה שלם, נוזל דיאליזה  המכיל ריכוזים מדודים של מלחים . בחלל הבטן מתבצע השחלוף, חומרי הפירוק שריכוזם בדם גבוה יוצאים אל חלל הבטן והמלחים  שבנוזל שהוזרם חודרים לכלי הדם. בכל שעתיים שואבים את הנוזל ומזרימים מנה חדשה. כך, שלושה לילות בשבוע מספיקים  לרוב כדי לאפשר איכות חיים סבירה. לשיטה זו ייתרון משמעותי כיון שלאחר לימוד ותרגול, ניתן לבצעה בבית ואין צורך לבוא  לבית חולים.

סקירה זו נערכה על ידי רופא אך אינה מהווה יעוץ רפואי פרטני

מימוש זכויות לחולי באי ספיקת כליות

לחולים באי ספיקת כליות על סוגיה מגיע זכויות מהמוסד לביטוח לאומי,  מס הכנסה ומוסדות נוספים. בין הזכויות האלה נמנות: קצבת נכות, קצבת ניידות, קצבת שירותים מיוחדים, פטור ממס הכנסה (וכתוצאה מכך גם החזרי מס), השתתפות בעלויות תרופות, פטור או הנחות מרשויות שונות, פטור מתשלומי בזק, קבלת תו נכה ועוד. מימוש הזכויות הרפואיות לחולי אי ספיקת כליות כרוך בהליכים בירוקרטיים שונים, ואף דורש למידה מעמיקה של הנושא, שכן קיימים ניואנסים שונים המקנים זכויות כאלה ואחרות.

מימוש זכויות חולי אי ספיקת כליות באמצעות לבנת פורן

רבים מבין החולים באי ספיקת כליות אינם מודעים לכך שמגיעות להם זכויות רפואיות בגין מחלתם, בין אם מדובר בחולי אי ספיקת כליות קלה או בינונית, שמצליחים לנהל שגרת חיים רגילה לכאורה, ובין אם מדובר בחולי אי ספיקת כליות כרונית, שמחלתם חמורה ופוגעת בתפקודם היומיומי ובכושר העבודה וההשתכרות שלהם. יתרה מזו, גם חולים אשר מודעים לזכויותיהם, מתקשים לנהל, לצד מחלתם, את המערכה אל מול המוסד לביטוח לאומי וגופים אחרים. לפיכך, כדי לממש את מלוא הזכויות, יש חשיבות רבה להסתייע בגוף מקצועי למימוש זכויות רפואיות כמו חברת לבנת פורן.

לחברת לבנת פורן יש מומחיות, מקצועיות ויסודיות הנדרשים למימוש זכויות רפואיות של חולי אי ספיקת כליות. כל חולה הפונה להסתייע בנו, זוכה לקבל מאיתנו סיוע צמוד של צוות רב-מקצועי בעל ידע רב, ניסיון עשיר וזיכרון ארגוני עצום – כל אלה הם כלי מפתח למימוש זכויות רפואיות בכלל ועבור אנשים עם אי ספיקת כליות בפרט.

חולה באי ספיקת כליות? אנחנו כאן עבורך עם הרופאים, מנהלי הלקוח והיועצים שלנו, שמעורים ובקיאים בכל רזי התחום והאותיות הקטנות, ומשכילים להתנהל מול כל גוף שקשור למימוש זכויות בדרכים ובאסטרטגיות המשיגות את המיטב עבורך.

אנו מזמינים אותך לקיים עימנו פגישת ראשונית – ללא עלות או התחייבות. בדרך זו נוכל להתוודע למקרה האישי שלך, ויחד נגבש את תכנית הפעולה המתאימה למימוש הזכויות הרפואיות שלך – בדרך הקצרה והיעילה ביותר.

 

הלב בלוגו של לבנת פורן