חזרה למעלה

סכיזופרניה

מהי סכיזופרניה – הסבר כללי

ד"ר עמיר פרומן

סכיזופרניה הינה הפרעה נפשית כרונית, המאופיינת בפגיעה ביכולת הבנת המציאות ופירושה. ההפרעה מתבטאת לרוב בתסמינים של מחשבות שווא, הזיות, הפרעות בהתנהגות ובמהלך החשיבה. שכיחות ההפרעה בקרב האוכלוסייה הכללית הינה כ-1%.

שם המחלה בעברית, שסעת, נועד להמחיש את הפיצול הקיים בין החשיבה, הרגש וההתנהגות. יתכן כי מכאן נובע הבלבול בגינו אנשים רבים סבורים שסכיזופרניה הינה פיצול אישיות, בעוד בפועל מדובר בשתי הפרעות נפשיות שונות.

כמחלה כרונית, סכיזופרניה מלווה את החולה לאורך כל חייו, כאשר מהלך המחלה כולל תקופות רגיעה לצד התפרצויות/התלקחויות פסיכוטיות. בתקופות הרגיעה, כשההפרעה רדומה, די בטיפול תרופתי ומעקב, ואילו במצבי התפרצות לרוב תידרש התערבות אינטנסיבית, ולעיתים גם אשפוז לצורך מתן טיפול תרופתי ולשמירת בטיחות המטופל וסביבתו.

 

הגורמים לסכיזופרניה

הגורם לסכיזופרניה אינו ברור, וכנראה שמדובר בשילוב של גורמים גנטיים וסביבתיים. רוב אנשי המקצוע נותנים משקל כבד יותר לגורמים המולדים, לאחר שממצאי מחקרים שונים העלו כי בקרב חולי סכיזופרניה ישנם שיבושים במבנה המוח ובתפקודו. עם זאת, לא ברור עדיין אילו גנים קשורים להפרעה וכיצד הם עוברים בתורשה.

ישנם מספר גורמי סיכון סביבתיים להתפתחות סכיזופרניה, שמופו במחקרים שונים, וביניהם נמנים צריכת סמים וכן אירועים טראומטיים שעלולים לעורר את התפרצות המחלה בקרב אנשים עם נטייה גנטית מוגברת.

 

תסמינים של סכיזופרניה

להפרעת הסכיזופרניה תסמינים שונים, שנהוג לחלקם ל-2 סוגים עיקריים: תסמינים שליליים ותסמינים חיוביים. במסגרת התסמינים החיוביים נכללות תופעות של הזיות כמו שמיעת קולות, מחשבות שווא כדוגמת מחשבות רדיפה וכן התנהגות בלתי מאורגנת. בין התסמינים השליליים נמנים: הזנחה עצמית, קהות רגשית, חוסר מוטיבציה, חוסר עניין בסביבה והימנעות מקשרים חברתיים.

סכיזופרניה מאופיינת גם בתסמינים קוגניטיביים כמו  הפרעות זיכרון, קשיי הבנה וקשיי ריכוז.

 

סוגי סכיזופרניה

בעבר היה נהוג לחלק את המחלה למספר הסתמנויות קליניות. חלוקה זו פחות מקובלת כיום אולם ניתן ללמוד ממנה על אופי המחלה. הסוגים שבעבר היו בשימוש הם:

סכיזופרניה פרנואידית – באה לידי ביטוי בעיקר בתסמינים חיוביים ובעיקר מחשבות שווא והזיות, והלוקים בה לרוב מתנהגים בחשדנות ובעוינות לסביבתם.

סכיזופרניה קטטונית – באה לידי ביטוי בעיקר בתסמינים שליליים כגון חוסר תנועה, פעילות שאינה תואמת את המתרחש בסביבה כתוצאה מקליטת גירויים חיצוניים ירודה ועוד.

סכיזופרניה רזידואלית – מתבטאת בעיקר בשאריות של מחשבות שווא וחשיבה ביזארית וכן בתסמינים שליליים, כשהתסמינים החיוביים אינם מופיעים רוב הזמן.

סכיזופרניה בלתי מאורגנת – באה לידי ביטוי בדיבור לא מאורגן והתנהגות כאוטית, וייתכנו בה תסמינים שליליים וחיוביים.

סכיזופרניה בלתי מובחנת – כוללת תסמינים סכיזופרניים שלא מתאימים לאחד מסוגי הסכיזופרניה שפורטו כאן.

 

זיהוי ואבחון סכיזופרניה

חולי סכיזופרניה לרוב אינם מודעים להופעת התסמינים, לכן זיהוי המחלה נעשה לרוב על ידי אנשים מסביבתם הקרובה – בני משפחה, חברים, עמיתים לעבודה וכו'. כאשר מזהים אצל אדם כלשהו תסמינים המאפיינים סכיזופרניה, יש לעודדו לפנות לבדיקה, או לפנות מיוזמתכם לרופא המשפחה או לפסיכיאטר וליידעם על כך.

אבחון סכיזופרניה מתבצע בדרך כלל על ידי רופא פסיכיאטר. האבחנה נעשית על סמך קריטריונים שמצוינים ב-DSM – ספר האבחנות הפסיכיאטריות, וזאת לאחר שיחה עם המטופל ומשפחתו, ביצוע בדיקה גופנית וכן בדיקות דם. ביצוע בדיקות דם ובדיקה גופנית מתבצעים בעיקר כדי לשלול סיבות אחרות, שאינן נפשיות, לתסמינים.

 

דרכי טיפול בסכיזופרניה

אצל אנשים עם סכיזופרניה טיפול ומעקב נדרשים לאורך כל החיים. הימנעות מטיפול במחלה עלולה להוביל לבעיות בריאות ולסיבוכים קשים כמו דיכאון, ירידה תפקודית, אובדנות, התמכרות לסמים, אלכוהוליזם, התדרדרות לחיי רחוב ועוד. טיפול מיטבי במחלה מחייב שיתוף פעולה בין מספר גורמי טיפול רפואיים ופסיכו-סוציאליים: פסיכיאטר, רופא משפחה, עובדים סוציאלים, אחיות ולפעמים גם פסיכולוג.

עיקר הטיפול הינו בתרופות אנטי פסיכוטיות, הניתנות בכדורים או בזריקות, ואשר משפיעות על פעילותו של המוח, ובעיקר על הפרשת דופמין וסרוטונין במוח. לעיתים, ישולבו בטיפול גם תרופות נוגדות חרדה ודיכאון. התרופות אמנם מקלות על הסבל של החולים ומפחיתות צורך באשפוזים ארוכים וקשים, אך למרבה הצער, הן לא מביאות לריפוי המחלה.

התמיכה הרגשית לחולה ולבני משפחתו חשובה מאוד, אם בקשר עם מטפלים רגשיים ואם בשילוב במסגרות המאפשרות עבודה בקהילה והעשרת חיי החברה.

מימוש זכויות רפואיות מול ביטוח לאומי לאנשים עם סכיזופרניה

סכיזופרניה נמנית בין ההפרעות הפסיכיאטריות החמורות. חולי סכיזופרניה רבים סובלים מקשיים תפקודיים, שבגינם הם נדרשים להשגחה וטיפול ברמה משמעותית, ולעיתים אף לשהייה בהוסטלים  קהילתיים. מטבע הדברים, רבים מהחולים אינם יכולים לעבוד ולפרנס את עצמם ואת משפחתם, והם מוכרים כסובלים מנכות בדרגה כזו או אחרת – מה שמאפשר להם לממש זכויות רפואיות שונות.

חולה סכיזופרניה שאינו מתפקד בצורה סבירה במהלך זמן קצוב או מתמשך, רשאי לפנות למוסד לביטוח לאומי ולהגיש תביעה להכרה בנכות. מעבר לסף מסוים של אחוזי נכות, ניתן לקבל קצבת נכות ועוד הטבות מגופים שונים.

חולי סכיזופרניה עשויים להיות זכאים גם לקבלת סל שיקום, הכולל שירותי דיור, תעסוקה, ליווי חברתי, סיוע והדרכה ע"י חונך ועוד.

 

מימוש זכויות רפואיות לאנשים עם סכיזופרניה באמצעות חברת לבנת פורן

חולי סכיזופרניה רבים אינם מתפקדים בצורה נורמטיבית, המאפשרת להם לפנות בכוחות עצמם למימוש זכויותיהם הרפואיות. לא פעם, גם בני המשפחה התומכים בהם ודואגים להם, אינם מוצאים את הזמן והכוח לניהול המערכה למימוש הזכויות הרפואיות המגיעות להם, ועלולים לוותר עליה מראש.

מימוש מלוא הזכויות הרפואיות בגין סכיזופרניה, תלוי בפרמטרים  רבים, שרק מומחים בתחום יכולים להבין את חשיבותם ואת תרומתם לקבלת הכרה בנכות בגין ההפרעה. לפיכך, הדרך האפקטיבית והיעילה ביותר היא להסתייע בגוף מקצועי רפואי שמומחה במימוש זכויות רפואיות כדוגמת חברת לבנת פורן.

בחברת לבנת פורן אנו פועלים בצורה המקצועית, המקיפה והיסודית ביותר למימוש זכויות רפואיות של חולי סכיזופרניה, בכל דרגות החומרה וההשלכות התפקודיות הנלוות. בזיכרון הארגוני שלנו צבורים מקרים רבים של טיפול מוצלח במימוש זכויות רפואיות לאנשים עם סכיזופרניה.

יש לך או לקרוב שלך סכיזופרניה והיא פוגעת באיכות החיים, בתפקוד, בכושר העבודה, בהשתכרות? לרשותך עומד צוות לבנת פורן הכולל רופאים, מנהלי לקוח ואנשי מקצוע, מיומנים בהתנהלות מול כל הגופים הקשורים למימוש זכויות רפואיות לחולי סכיזופרניה,

אנו מזמינים אותך לקיים עימנו פגישה ראשונית – ללא עלות או התחייבות. בפגישה נתוודע לסיפור האישי שלך או של מי מטעמך, ונפעל לבניית תכנית פעולה, שתסייע למימוש מלוא הזכויות הרפואיות – במסלול הקצר והיעיל ביותר.

 

הלב בלוגו של לבנת פורן