קצבת נכות – זה יכול להיות הסיפור שלך

פורסם: עיתון "בשבע" 08/06/17

למרות מה שרבים חושבים, קצבת נכות כללית מהמוסד לביטוח לאומי לא מיועדת רק לאנשים חולים ונכים המרותקים לכיסאות גלגלים או למיטה ושאינם מסוגלים לעבוד כלל. גם אנשים עובדים שעקב הבעיות הרפואיות שלהם צומצם כושר עבודתם עשויים להיות זכאים לקצבה. אז מי יכול להיות זכאי לקבלת קצבה ומהם הקריטריונים הנבדקים? לבנת פורן, עושה סדר בדברים.

שימו בצד את כל מה שחשבתם או ידעתם על קצבת נכות. "ישנם מספר קריטריונים הקובעים האם אדם זכאי לקצבת נכות כללית מהמוסד לביטוח לאומי" מסבירה לבנת פורן, מייסדת ויו"ר 'חברת לבנת פורן – זכויות רפואיות' "במידה וצומצם כושר השתכרותו של אדם עקב מצבו הרפואי עליו לעבור וועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי שתקבע באיזה מידה נפגע כושר עבודתו".

על מנת לקבל קצבת נכות כללית צריכים להתקיים מספר תנאים:

1. גיל מבקש הקצבה: הזכאות לקצבת נכות כללית מתחילה מגיל 18 ונמשכת עד גיל פרישה.

2. נכות רפואית: וועדה רפואית צריכה לקבוע לפחות 60% נכות רפואית משוקללת. הנכות מתייחסת למכלול הבעיות הרפואיות של החולה. במידה ועל מחלה אחת נקבעו 25% נכות ומעלה מספיק 40% נכות רפואית משוקללת. למי שמוגדרת כעקרת בית תצטרך להיקבע נכות רפואית בשיעור של לפחות 50%.

3. נכות תפקודית: הוועדה הרפואית צריכה לקבוע באיזה מידה צומצם כושר השתכרותו של החולה עקב מצבו הרפואי. רק מי שכושר עבודתו צומצם ב-60% ומעלה יוכל לקבל קצבת נכות.

4. קריטריון הכנסה: הכנסותיו של החולה מעבודה צריכות להיות נמוכות מ-60% מהשכר הממוצע במשק (כ-5,800 ₪) לנכה שזכאי במשך תקופה ממושכת או בעל ליקוי רפואי חמור ונמוכות מ-45% מהשכר הממוצע במשק (כ-4,350 ₪) לנכים במצב "קל" יותר. הכנסות שאינן מעבודה יכולות להפחית את גובה התוספות לקצבה אך אינן שוללות זכאות לקצבה.

לבנת פורן מספרת, כי היא פוגשת הרבה אנשים שמתעקשים על כך שהם לא נכים, כי קשה להם לתפוס את עצמם ככאלה "פעמים רבות אנשים שסובלים ממחלות שונות מופתעים מכך שהמחלות האלו נחשבות לנכות ולכן יכולות לזכות אותם בקצבאות ובהטבות שונות. מבחינתם הם לא חולים. אני שומעת הרבה משפטים בסגנון- 'נכון שיש לי סוכר אבל אני בריא ובטח שלא נכה' או 'נכון שהיה לי אירוע לב אבל היה לי מזל ועכשיו אני מרגיש מצוין' וכשאנחנו מגיעים לדבר על נושאים אינטימיים, כאלו שאפילו לעצמנו קשה לנו לספר כמו מצב נפשי או אי שליטה על סוגרים אנשים בשלב הראשון ממש מתעקשים שלא לדבר על זה. אי ההודאה במצב, מונעת מהם לקבל זכויות שמגיעות להם".

אבל למה שלא ינסו לעשות את התהליכים הללו לבד?

"כמו בכל נושא – אפשר הכל לעשות לבד. השאלה היא עד כמה הידע המקצועי שלך יעזור לך לקבל את המגיע ואיך תבטיח שלא תאבד זכויות. כמו שלבית משפט לא הולכים בלי עורך דין, כמו שלמס הכנסה לא הולכים בלי רואה חשבון או יועץ מס, כמו שכשקונים ביטוח עדיף להתייעץ עם סוכן ביטוח – כך עדיף גם בתחום הזכויות הרפואיות להיעזר במי שיש לו ניסיון מקצועי בתחום".

אז איזה חומר כדאי להכין כדי לקדם את העניין?

"חשוב מאוד להציג בפני הוועדה מסמכים הנוגעים לנזק הקיים ולהערכתו במדדים של אחוזי נכות רפואית ותפקודית. פונים רבים טועים לחשוב שמסמכי בית החולים וקופת החולים מספיקים לשם הערכת מידת הפגיעה ואחוזי הנכות, אך חשוב להבין – מסמכים אלו בעיקר מתרכזים בתהליך ההבראה של המטופל – המלצות לטיפול וכיוצא בזה, ולא בניסוח מדויק של התלונה הרפואית במונחים המאפשרים את הערכת אחוזי הנכות המגיעים. משום כך, מוטב להגיע לוועדה לאחר שרופא בעל ניסיון רב בהכנת תיק רפואי לצרכי ועדה רפואית עבר על החומר הקיים, הציע בדיקות משלימות, ווידא כי הניירת הרפואית המוצגת לוועדה אכן תשיג את מטרתה".

בחברת לבנת פורן , יש את הידע הרפואי והמקצועי ואת ניסיון רב השנים בדרך למימוש הזכויות של האזרח. הפגישה הראשונה, בה מגיע אדם לבחון את האפשרות שלו לקבלת קצבה, היא ללא תשלום ואין בה כל התחייבות לתהליך. גם כשיבחר הפונה להתחיל תהליך הוא לא ישלם כלום עד שיושגו לו זכויותיו. התשלום הוא על בסיס הצלחה בלבד.