מאיר, מקבל קצבת נכות ונפגעי עבודה

"כל חיי הייתי ידוע כאדם רגוע ושליו. התגאיתי מאוד בתכונות אלו, ולכן כאשר התחלתי להרגיש חוסר סבלנות תדיר, הבנתי שמשהו לא אופייני לי קורה. זמן לא רב לאחר שהתופעה החלה, התחילו אצלי גם התקפי זעם ואפילו קושי בניהול שיחה עם אנשים, בין היתר מאחר שלא זכרתי את שמותיהם. כאן הבנתי שמשהו ממש לא תקין, והחלטתי לחפש את הסיבה.
במשך 30 שנה עבדתי ב""מפעל המוות"" בעכו (השם ה""מחמיא"" שהודבק למפעלים הפטרוכימיים). במהלך כל השנים הייתי חשוף לחומרים כימיים, ביניהם כספית, כלור, אמוניה וחומצות מלח. לאחר מספר בדיקות התגלתה הסיבה למצבי הגופני והמנטאלי המתדרדר – הסתבר שיש קשר בין מצבי לבין החומרים המסוכנים שאליהם נחשפתי בעבודתי.
את המושג ""מחלת מקצוע"" כבר שמעתי בעבר והיה לי ברור שמגיעות לי זכויות כספיות, אך סבך הביורוקרטיה ששקעתי אליו כשניסיתי להבין מהן זכויותיי ומה עלי לעשות על מנת לממש אותן, הביא אותי לסף ייאוש.
בשלב זה הציע אחד מילדיי שאפנה ללבנת פורן – המרכז למימוש זכויות רפואיות. מאחר שהבנתי שלבד איני מצליח להתקדם לעבר מימוש זכויותיי, הסכמתי ונפגשתי עם נציג החברה. בפגישה גיליתי צוות רגיש ומקצועי, צוות שמכיר את הביורוקרטיה על בוריה, צוות שאכפת לו ממני והוא נחוש לא לוותר. הבנתי שאני יכול לקבל את סיוע החברה ולישון בשקט.
בתביעה שהגשתי בעזרתם לביטוח הלאומי, ביקשתי הכרה כנפגע עבודה, ולאחר תהליך לא פשוט, אכן הוכרתי כנפגע עבודה. התוצאה היתה שווה כל רגע קשה בדרך – בזכות העבודה הדקדקנית שעשו עבורי נציגי החברה, קיבלתי את מלוא זכויותיי: נקבעו לי 40% נכות, קיבלתי פיצוי חד פעמי בסך 150,000 ₪ וקצבה חודשית בסך 9,500 ₪ לכל חיי. אין לי ספק שלא הייתי מצליח להגיע להישגים קרובים לאלה לבד."