חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959 (נוסח משולב), הינו החוק המרכזי שחל על חיילים, אנשי קבע, וכן בעלי תפקידים המשרתים במוסדות נוספים כמו משטרה, שב"כ, שב"ס, מוסד ועוד.
החוק נועד להסדיר את זכויותיהם בנושא תגמולים ושיקום במידה ונפגעו עקב השירות ובמהלכו, ובעקבות זאת הפכו לנכים.
חוק הנכים תגמולים ושיקום קובע הגדרות וכללים שונים כגון מי מוגדר כנכה צה"ל ומי מוגדרים כבני המשפה שלו, מינוי של ועדות רפואיות וקציני תגמולים, קביעת אחוזי נכות ע"י הוועדות, סוגי תגמולים, הגשת תביעה לתגמולים ואופן התשלום, תנאי זכאות לתעודת נכה, קביעת התקנות בנושא שיקום נכים ועוד.
חוק הנכים החדש והשינויים במסגרתו
לאורך שנים רבות כל הקביעות הרלוונטיות נעשו על פי חוק הנכים מ-1959, עד ה-27.4.17, שאז החוק תוקן ועודכן באופן נרחב. העדכונים החדשים הגבילו את תחולת החוק ואת ההגדרה לנפגע שיוכר כנכה צה"ל. השינוי בחוק חל על כל תביעה לקצין התגמולים, המתייחסת לפגיעה שארעה החל מ- 27.4.17, ועל כל מחלה שהתביעה בעניינה הוגשה ממועד זה, גם אם המחלה עצמה אובחנה קודם לכן.
מאחורי השינויים עומד הרציונל של הבחנה בין פגיעה שהינה מבצעית ובעלת אופי ייחודי לשירות הצבאי, לבין פגיעת תאונת עבודה רגילה. כאן המקום לציין כי נפגע שלא יוכר כנכה צה"ל, לא ייוותר בהכרח ללא פיצוי על הנזק שנגרם לו, ויתכן שיוכר ע"י המוסד לביטוח לאומי כנפגע עבודה. על כך יפורט בהמשך.
מקרים בהם יחול חוק הנכים הישן
החוק הקודם חל על כל תביעה שהוגשה לפני 27.4.17, על מחלה או החמרת מחלה אשר אובחנה לפני 1.1.14, על החמרת נכות שכבר הוכרה עפ"י חוק הנכים, וכן על מחלה/מגבלה שנובעת מהנכות המוכרת (נכות מוסבת).
החוק אינו טומן בחובו שינוי משמעותי לחיילים בשירות חובה ומילואים ולמשרתי קבע בחצי השנה הראשונה לשירות הקבע. אלו יוכרו כנכי צה"ל במקרה חבלה או מחלה, שיוכח כי התרחשו במהלך השירות הצבאי ובגינו.
העדכונים משמעותיים בעיקר למשרתי קבע
כאמור, העדכונים בחוק הנכים פחות רלוונטיים לחיילים בשירות חובה, אם כי ישנו צמצום בהכרה לגבי מי שבתנאים מסוימים הוכר כנכי צה"ל גם כשנפגע בחופשה שלא בעת מילוי תפקיד. עם זאת, הפגיעה המהותית כתוצאה מהחוק הינה בזכויותיהם משרתי הקבע שמשרתים למעלה מחצי שנה, וכן ביתר הזכאים על פי החוק הישן – שוטרים, אנשי שב"כ, ומוסד, משמר הכנסת ואחרים, הנחשבים כאנשי קבע לצרכי החוק.
עד לביצוע השינוי בחוק, תנאי ההכרה למשרתי חובה וקבע היו זהים. עם החלת העדכונים, משרתי הקבע לסוגיהם יוכלו להיכנס בגדר החוק ולקבל הכרה כנכי צה"ל, רק אם יעמדו בדרישות נוספות כדלקמן:
במקרה חבלה – משרת הקבע יצטרך להוכיח לא רק שהחבלה ארעה במהלך ועקב השירות (הדרישה מהחוק הקודם) אלא שמדובר ב"חבלת שירות" כפי שהתיקון לחוק מגדיר – כזו שנגרמה בעת פעילות מבצעית או אימון לפעילות כזו או במהלך אירוע אחר בעל אופי, מהות ונסיבות שייחודיים לשירות הצבאי.
במקרה מחלה – משרת הקבע הסובל ממחלה יצטרך להוכיח, כבעבר, כי מחלתו התרחשה או הוחמרה עקב השירות ובמהלכו, אך בנוסף לכך יידרש להוכיח שמדובר ב"מחלת שירות" בהתאם למוגדר בתיקון לחוק. המחוקק קבע רשימה סגורה של מחלות שירות: מחלה עקב חשיפה לחומר מסוכן, לקרינה מייננת או לקרינה אינפרה אדומה, מחלה שנובעת מחשיפה למוצרי דם ונוזלי גוף במהלך טיפול רפואי בתנאי שדה, פגיעה מאירוע רעש או חשיפה לרעש שמקורו הוא אמצעי לחימה. המחוקק איפשר לשר הביטחון לקבוע בצו רשימה נוספת של מחלות, אשר יוכרו כמחלות שירות, אך הדבר לא נעשה בפועל עד היום.
הבעייתיות של חוק הנכים
לצד ההגדרות החדשות לגבי הכרת נפגעים כנכי צה"ל במהלך שירות צבאי ובטחוני, החוק המעודכן משאיר הגדרות לא ברורות וסימני שאלה רבים בחלל האוויר. לפיכך, חלק לא מבוטל מהמקרים יוכרע רק לאחר פנייה לערכאות המשפטיות, שיצטרכו לתת מענה לשאלות ולהשלים חוסרים באמצעות פרשנות החוק.
לדוגמה, יכולה לעלות שאלה אם משרת קבע בתפקיד טכנאי מטוסים יוכר כנכה צה"ל במידה ושמיעתו תיפגע. כאן יעלה הצורך להבהיר אם המטוס נחשב עפ"י החוק כאמצעי לחימה והאם מדובר בפגיעה ייחודית לשירותו הצבאי של הנפגע. במקרה כזה ואחרים יידרשו דיונים רבים עד להבהרת התמונה לגבי קהילת הזכאים בהתאם לתיקון לחוק.
אפשרויות לקבלת פיצוי במקרה של אי הכרה כנכה צה"ל
כפי שהזכרנו לעיל, לא כל מי שהחוק החדש הדיר אותו מרשימת הזכאים, יישאר ללא פיצוי. חשוב לזכור כי הרציונל לתיקון החוק הינו הבחנה בין פגיעה מבצעית שייחודית באופייה לשירות הצבאי, לבין כזו הנושאת אופי דומה לפגיעה במסגרת העבודה ויכולה להיות מוכרת על ידי המוסד לביטוח לאומי. על פי רציונל זה, נפגע שלא יוכר על פי החוק החדש כנכה צה"ל, יוכל להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי. במקרה כזה, הוא יצטרך להוכיח שהאירוע נשוא התביעה עונה על הגדרת הביטוח הלאומי לתאונת עבודה. מבחינת שיעור הפיצוי מדובר בהסדר שעשוי להיטיב עם משרתי קבע ותיקים המשתכרים שכר גבוה, ומאידך עלול לפגוע במשרתי קבע צעירים, ששכרם נמוך יחסית. זאת מכיוון שבניגוד לבסיס החישוב לפיצויים על פי חוק הנכים שהינו אחיד, הפיצוי שמעניק המוסד לביטוח לאומי הוא נגזרת מכפלת שיעור הנכות בגובה השכר.
אפשרות נוספת בה יכול לנקוט נפגע שלא הוכר כנכה צה"ל עפ"י החוק החדש, הינה הגשת תביעת נזיקין. במסגרת ההסדר החוקי הקודם שחל בתקופת חוק הנכים הישן, לא התאפשר לתבוע את המדינה בתביעה נזיקית. לעומת זאת, לאחר ביצוע התיקון, נפגע שלא יוכר במסגרת החוק כנכה צה"ל ולא יזכה בתגמולים, יוכל לתבוע את המדינה באמצעות תביעת נזיקין המסתמכת על פקודת הנזיקין, ולדרוש פיצויים מכוחה. אפשרות כזו עשויה אף להיטיב עם הנפגע, מכיוון שתביעת נזיקין כוללת במסגרתה פיצויים שלא ניתן לתבוע במסגרת חוק הנכים.
אל מול ראיית הפן החיובי של האלטרנטיבות, עדיין נותרת בעינה בעיה מרכזית – מדובר בתביעות הכרוכות בהוצאות כספיות לא מבוטלות שנמשכות לרוב זמן רב, מה שמשאיר את הנפגע ללא פיצוי עד לסיום ההליך.
חוק קצבאות הנכים
במקביל לשינויים שנערכו בחוק הנכים, התחולל מאבק ציבורי מתוקשר ונרחב על ידי ציבור הנכים, במטרה להגדיל את קצבאות הנכים. בפברואר 2018, מספר חודשים לאחר חתימת ההסכם בין הנכים לממשלה, אושר על ידי הכנסת חוק העלאת קצבאות הנכים. על פי אותו חוק קצבאות הנכים שאוחדו עם קצבת הנכים הנוספת (קח"נ) לא הגיעו ל 4,050 ₪ כפי שסוכם בין הנכים לממשלה בספטמבר 2017. הנכים מתחו ביקורת קשה על "חוק הנכים 2018" בעניין העלאת קצבאות הנכים, שלא נתן מענה מספק לדרישתם.
תג נכה לרכב
במסגרת חוק הנכים על נושא החניה הידוע בשם חוק חניה לנכים, התשנ"ד-1993, נקבע מי זכאי לקבלת תג נכה לרכב, באיזה תנאים רשות מקומית תקצה חניה מסומנת לאדם עם מוגבלות, באילו מקומות מותר להחנות רכב שיש לו תג נכה ובאיזה מקומות החניה אסורה. בתיקונים מאוחרים לחוק נקבעו העונשים במקרה של שימוש בתג חניה של כחוק, וכן פטור מתשלום חניה במקום ציבורי.