מה זה פסיקולציות ?

פסיקולציות היא התכווצות בלתי רצונית, קצרה ומקומית של סיבי שריר.
המונח הרפואי הוא פסיקולציה מדובר בפעילות חשמלית ספונטנית של סיב שריר אחד או קבוצה קטנה של סיבים, הנראית כ"קפיצה" קטנה מתחת לעור.

פסיקולציות אינן תנועה של כל השריר אלא רטט נקודתי. הן עשויות להופיע בכל אזור בגוף:

• פסיקולציות בשרירים בגפיים

• פסיקולציות בלשון

• פסיקולציות בפנים

• ולעיתים תחושה של פסיקולציות כל היום

הן נגרמות מפעילות של העצב המפעיל את השריר  כלומר מהעצב המוטורי או מהנוירון המוטורי התחתון.

 מהם המצבים שבהם מופיעות פסיקולציות?

רוב האנשים יחוו לפחות פעם אחת בחייהם פסיקולציות בשריר במיוחד בעפעף או בשוק - ללא כל משמעות רפואית.

 פסיקולציות שפירות (BFS)

אחת התופעות הנפוצות היא  BFS תסמונת פסיקולציות שפירות
במצב זה מופיעות קפיצות שריר מפוזרות, לעיתים ממושכות, אך ללא חולשת שרירים קלינית, ללא אטרופיה של שריר וללא פגיעה עצבית. בדיקה נוירולוגית לרוב תקינה.

אנשים עם BFS עשויים לדווח על פסיקולציות בכל הגוף, ולעיתים גם על רגישות יתר לתחושות גוף.

 פסיקולציות חרדה ומתח נפשי

קיים קשר הדוק בין פסיקולציות חרדה לבין מתח מתמשך.
פסיקולציות ומתח נפשי מופיעות לעיתים בתקופות של עומס רגשי, חוסר שינה כרוני, צריכת קפאין מוגברת או סטרס מתמשך. חרדה מגבירה את עוררות מערכת העצבים ויכולה להשפיע על טונוס שרירים ועל פעילות עצבית ספונטנית.

 חסרים תזונתיים והפרעות אלקטרוליטים

גורמים שכיחים נוספים:

• מחסור במגנזיום

• מחסור בוויטמין B12

• הפרעות אלקטרוליטים

• התייבשות

במקרים אלה, איזון הערכים עשוי להפחית את התופעה.

 פסיקולציות ומחלות נוירולוגיות -מתי חושדים?

אחד החששות הנפוצים הוא הקשר בין פסיקולציות לבין מחלות נוירולוגיות קשות, ובעיקר ALS / מחלת הניוון השרירי.

חשוב להבהיר:
ב-ALS פסיקולציות מופיעות בדרך כלל יחד עם חולשת שרירים קלינית, ירידה בכוח, שינוי ב־החזרים גידיים ולעיתים אטרופיה של שריר. כלומר, הקפיצות אינן הסימן היחיד אלא חלק מתמונה רחבה יותר.

כאשר מדובר בפסיקולציות בלבד, ללא חולשה אובייקטיבית בבדיקה נוירולוגית  ברוב המקרים אין מדובר ב ALS

גם הקשר בין פסיקולציות טרשת נפוצה אינו ישיר. בטרשת נפוצה הסימפטומים המרכזיים שונים (חולשה, הפרעות תחושה, ראייה כפולה וכו'), ופסיקולציות אינן סימן מוביל.

 מתי לפנות לנוירולוג?

פנייה ל־נוירולוג מומלצת כאשר:

• יש חולשה מתמשכת

• יש ירידה במסת שריר

• יש שינוי בהליכה או בתפקוד

• קיימת החמרה מתקדמת

במקרים כאלה תיתכן הפניה ל־בדיקת EMG / אלקטרומיוגרפיה, שבודקת את הפעילות החשמלית של השריר ואת תפקוד העצב המוטורי.

בדיקת EMG מסייעת להבדיל בין פסיקולציות שפירות לבין מצב נוירולוגי פעיל.