לקצבת נכות זכאי מי שסובל מליקוי גופני, שכלי או נפשי שנגרם ממחלה, מתאונה או ממום מולד ועקב הליקוי אבד או צומצם כושרו לעבוד, להשתכר ולהשתלב בשוק העבודה.
כדי להיות זכאי לקצבת נכות כללית יש לעמוד במספר תנאים:
לקצבת נכות כללית זכאים תושבי ישראל שגילם מעל 18 שנה ועד גיל פרישה. (לפי תקנות הביטוח הלאומי נכות כללית במקרים יוצאי דופן גם בני 16 עד 18 יכולים להגיש תביעה לקצבת נכות כללית).
הזכאים לקבל קצבת נכות כללית הם מי שאינם עובדים או שהכנסתם מעבודה נמוכה מ-60% מהשכר הממוצע במשק 5,804 ש"ח (נכון לתאריך 01.01.2017).
על מנת להיות זכאי לקצבת נכות כללית, ועדה רפואית מטעם הביטוח הלאומי צריכה לקבוע את אחוז הנכות הרפואית. הזכאות מותנה בקבלת נכות רפואית משוקללת בשיעור של 60% לפחות, או במצב שיש כמה בעיות רפואיות ואחת מהן היא לפחות בשיעור של 25% אזי הזכאות תינתן גם למי שנכותו המשוקללת היא 40% לפחות.
למידע נוסף על אחוזי נכות רפואית
מי שעקב נכותו יכולתו לעבוד או להתפרנס ירדה ב-50% לפחות, והוועדה או פקיד התביעות קבע לו דרגת אי כושר בשיעור : 60%, 65%, 74% או 100%.
לפי תקנות הביטוח הלאומי נכות כללית אישה נשואה שאינה עובדת תיבחן במסלול שונה כעקרת בית. כלומר, אם אשה נשואה לא עבדה 12 חודשים רצופים או 24 חודשים לא רצופים ב-48 החודשים, שקדמו ליום הגשת התביעה או שקדמו ליום הפסקת העבודה – אם הפסקת העבודה הייתה לאחר הגשת התביעה ביטוח לאומי יבחן אם היא איבדה את כושרה לתפקד במשק הבית.
סכום קצבת נכות כללית מלאה הוא 2,342 ש"ח, נכון לשנת 2017.
גובה קצבת נכות כללית נקבע בהתאם לגובה דרגת אי הכושר. מי שנקבעה לו דרגת אי כושר של 100% יקבל קצבה מלאה ומי שדרגת אי הכושר שלו נעה בין 60% ל- 74% זכאי לקצבת נכות חודשית חלקית לפי דרגת אי הכושר.
דוגמה:
מי שנקבעה לו דרגת אי כושר להשתכר בשיעור של 60%, יקבל קצבה בשיעור של 60% מקצבת נכות כללית מלאה.
סכום קצבת הנכות שיקבל: 2,342 60%X , כלומר 1,405 ש"ח, נכון לשנת 2017.
מי שזכאי לקבל קצבת נכות כללית עשוי להיות זכאי לקבל תוספת לקצבת הנכות. ישנם מספר סוגי תוספות לקצבה:
קצבה חודשית נוספת משולמת בנוסף על סכום קצבת נכות בסיסית למי שנקבעה לו דרגת אי-כושר מלאה (100%), ואינו שוהה במוסד.
סכום הקצבה החודשית הנוספת נקבע בהתאם לאחוז הנכות הרפואית:
תוספת לקצבת נכות כללית הבסיסית משולמת בעד עד שני ילדים ובתנאי שעדיין לא מלאו להם 18 שנים או שהם משרתים בצבא או בשירות לאומי, ועדיין לא מלאו להם 24 שנים.
התוספת היא בשיעור של 40% לכל ילד מסכום הקצבה החודשית אותה מקבל הזכאי.
תוספת לקצבת נכות כללית משולמת עבור בן/בת ובתנאי שסכומי ההכנסה של בן/בת הזוג לא עולים על 58% מהשכר הממוצע במשק (בשנת 2017 עומד סכום זה על 5,514 ₪) ובתנאי שבן/בת הזוג אינם מקבלים קצבה אחרת.
התוספת היא בשיעור של 50% מסכום הקצבה החודשית אותה מקבל הזכאי.
מי שהוגדרה כעקרת בית לא תהייה זכאית לתוספת בגין בן זוג.
מי שנקבעה לו דרגת אי-כושר בשיעור 60% או 65% או 74%, והוא מרוויח שכר עבודה הגבוה יותר מ- 2,031 ש"ח , יהיה זכאי לתוספת מלאה עבור בן הזוג ו/או הילדים. כלומר: התוספת תחושב מתוך סכום קיצבה מלאה של 100% אי כושר ולא בהתאם לדרגת אי הכושר שנקבעה.
למקבלי קצבת נכות בתוספת תלויים שיש להם הכנסות שאינן מעבודה (כגון הכנסה מרכוש או מפנסיה) יקוזזו סכומי ההכנסות מסכום הקצבה (קצבה + תוספת) אך רק עד סכום קצבה מלאה ליחיד (2,342 ש"ח נכון ל-2017).
כלומר – הקצבה שתשולם לאחר הקיזוז תהיה לפחות בסכום קצבה מלאה ליחיד
מבולבלים? אנחנו בהחלט מבינים אתכם… הנה כמה דוגמאות שיקלו עליכם להבין:
קצבת נכות כללית משולמת מהיום ה-91 שבו אבד הכושר לעבוד לפי החלטת הוועדה.
כלומר, אם לדוגמא הוועדה קבעה שאבדן הכושר החל ב-1.4.2016, ניתן להתחיל ולקבל קצבת נכות מ-1.7.2016
במקרים חריגים תשלום קצבת הנכות הכללית יהיה מהיום ה-31 לקביעת דרגת אי הכושר.
חשוב לדעת! – קצבת נכות כללית רטרואקטיבית משולמת עבור 12 חודשים לכל היותר מיום הגשת התביעה.
כלומר – במקרה המוצג כאן, אם התביעה הוגשה עד 1.4.2017 ניתן יהיה לקבל את כל השנה הרטרואקטיבית. אם התביעה הוגשה לאחר מכן – יקוזזו מהתשלום החודשים שמעבר ל-12 החודשים הראשונים.
לכן – לא כדאי להתעכב עם הגשת תביעה לקצבת נכות כללית.
כדי להגיש תביעת נכות כללית וגם תביעה להעלאת קצבת נכות כללית יש להשתמש בטופס בל/7801 הנקרא גם "תביעה לקצבת נכות כללית".
את הטופס ניתן להגיש באופן מכוון או בטופס ידני.
לטופס יש לצרף מסמכים לפי הפירוט הבא (סליחה על הבירוקרטיה… זו דרישת הביטוח הלאומי…):
את התביעה והמסמכים צריך להגיש לסניף הביטוח הלאומי לו אתם שייכים ע"פ כתובת המגורים שלכם. זהו הסניף שבו תטופל תביעתכם.
לאחר הגשת התביעה והמסמכים ביטוח לאומי ידון בתביעה וסביר שתתקבל הזמנה לוועדות רפואיות לצורך קביעת אחוז הנכות הרפואית ושיעור אי כושר העבודה.
ביטוח לאומי יכול גם לדון בבקשה ב"מסלול מהיר" ובמקרה כזה ההחלטה תתקבל ללא הזמנה לוועדה רפואית.
ניתן להגיש ערעור על החלטת הוועדה הן על אחוז הנכות הרפואית והן על דרגת אי הכושר.
מי שנקבעו לו פחות מ–80% נכות רפואית, רשאי לערער על אחוז הנכות הרפואית לפני ועדה רפואית לעררים. את הערעור יש להגיש עם נימוקים והוכחות לכך שהוועדה לא נתנה אחוזי נכות המתאימים למצבו האמיתי של החולה.
את הערר יש להגיש תוך 60 יום מתאריך קבלת ההודעה הכתובה בדבר אחוז הנכות הרפואית.
הוועדה הרפואית לעררים רשאית לאשר את אחוז הנכות הרפואית שקבעה הוועדה מדרג ראשון, ורשאית לשנותו.
חשוב לדעת: הוועדה לערערים רשאית לשנות כל סעיף (ולא רק על אלו שעליהם הוגש ערעור). יתרה מכך – הוועדה רשאית להגדיל אך גם להפחית את אחוזי הנכות הרפואית שנקבעו מלכתחילה.
מי שפקיד התביעות או וועדה קבעו שלא איבד מכושרו להשתכר או שאיבד פחות מ 50% מכושרו להשתכר (ועל כן לא נוצרו לו זכויות נכות כללית) וכן מי שנקבעה לו דרגת אי–כושר שאינה עולה על 74%, רשאים לערער על דרגת אי–הכושר בפני ועדה לעררים.
את הערר בצירוף נימוקים, יש להגיש תוך 60 ימים מתאריך קבלת ההודעה הכתובה בדבר דרגת אי–הכושר.
בדיקה מחדש היא בדיקת המצב הרפואי הנערכת לצורך קביעה מחודשת של אחוזי הנכות הרפואית ושל אי הכושר לעבוד ולהתפרנס.
את הבדיקה מחדש יכול ליזום מקבל הקצבה או הביטוח הלאומי.
בדיקה מחדש ניתן לבקש במקרים הבאים:
חלפו לפחות 6 חודשים מהקביעה האחרונה, ומתקיים אחד מהתנאים הבאים:
חשוב לדעת:
אנו בחברת לבנת פורן – המרכז למימוש זכויות רפואיות, בעלי ידע רפואי ומקצועי וניסיון רב שנים. בעזרת כ-25 רופאים, ו-150 עובדים, מנהלי מימוש זכויות, נציגים, ואנשי מקצוע בעלי ניסיון רב במקרים מגוונים רבים מספור, ובעלי היכרות מעמיקה עם המערכות הבירוקרטיות המורכבות נשמח לעמוד לרשותך ולסייע לך בקבלת הזכויות הרפואיות העשויות להגיע לך עקב מצבך הרפואי. כל שצריך לעשות הוא להגיע לפגישה עם נציג בה נציג את הדרכים שבהן נוכל לסייע לך בתהליך. פגישה זו אינה כרוכה בעלות או בהתחייבות מצידך!
