חזרה למעלה

דלקת מפרקים

מה זה דלקת מפרקים (ארטריטיס) – רקע

מחלות המפרקים הן הסיבה השכיחה ביותר לכאב ולאי נוחות בארצות המפותחות.  ככל שהאנשים מתבגרים כך רבים הסיכויים שיסבלו  מכאבי מפרקים. חשוב, עם זאת, להבדיל בין המחלות השונות בקבוצה גדולה זו.  מחלות מפרקים הן לעיתים עצמאיות ולעיתים הן חלק ממחלות כלליות הפוגעות באברים נוספים ואז טיפול בבעיית המפרקים עצמם לא יפתור את הבעיה.

כיון שכמעט כל אדם בוגר סובל מדי פעם מכאבי מפרקים באזורים שונים בגוף רבים מתייחסים לכאב כאל "חלק מהחיים" ואינם פונים לרופא. חשוב לפנות ולאבחן כל כאב מפרקים כיון שבחלק מהמחלות שהכאב הוא להן ביטוי מוקדם האבחנה והטיפול המוקדם  יכולים להבטיח שליטה טובה במחלה ואילו עיכוב בטיפול גורם לשינויים במפרקים להפוך לכרוניים ואז קשה הרבה יותר לטפל בהם ביעילות.

מחלות המפרקים  לסוגיהן

דלקת מפרקים ניוונית (אוסתיאוארתריטיס)

זו  הסיבה השכיחה ביותר לכאבי מפרקים. בכל מפרק הנמצא בתנועה חלקיו נעים זה על גבי זה ועם הזמן רקמת הסחוס שבתוך המפרק נשחקת, מתהווה תהליך דלקתי בקרום העוטף את החלקים הפנימיים של המפרק (קרום זה נקרא סינוביה). הדלקת הכרונית מגרה את קצות העצם לצמיחה. משטחי המפרק הופכים למחוספסים ואז תנועת המפרק גורמת לכאב ולעיתים היא מוגבלת ואז טווח התנועה מוקטן. המפרקים הנפגעים ביותר הם אלה הנושאים את משקל הגוף, מפרקי הירך, הברך והקרסול. ככל שמשקל הגוף גדול יותר  הפגיעה במפרקים תתבטא מוקדם יותר ותהייה קשה יותר. באנשים העובדים עבודת כפיים נפגעים גם מפרקי הכתף  והמרפקים. בנשים , מפרקי האצבעות נפגעים. הם מתעבים, לעיתים  נוצר  קושי לאגרף את היד .

האבחנה -מחלה זו, כאמור, נפוצה מאד. שכיחותה עולה עם הגיל. האבחנה היא לרוב קלינית. קל לראות את המפרקים המעובים, לשמוע את החריקה בעת תנועת המפרקים. צילומי רנטגן פשוטים, מראים את צמיחת רקמת העצם סביב המפרקים. בדיקת המפרקים באולטרסאונד מאפשרת לזהות את השחיקה בסחוסים. לרוב לא נדרשים אמצעי אבחון מתוחכמים יותר. בדיקות המעבדה יראו סימני דלקת אך לא יימצאו הנוגדנים הספציפיים של מחלות החיסון.

הטיפול במחלת מפרקים ניוונית  מתסכל. מרבית החולים הם כרוניים, התגובה לתרופות נוגדות דלקת היא מוגבלת מאד. תופעות הלוואי של תרופות אלה אינן מאפשרות  שימוש קבוע המסכן את הכליות ואת מערכת העיכול. ירידה במשקל אינה מתרחשת לרוב. במקרים של הרס המפרקים עומדת לרשות החולים הכירורגיה האורתופדית. ניתן להחליף מפרקי ירך או ברך במפרקים תותבים ולהקל על הסבל. הניתוחים נפוצים כיום. התותבים עשויים מחומרים פלסטיים בשילוב עם מתכות ומשך חייהם ארוך מאד.

דלקת מפרקים שגרונית (ראומטואידית) – זו מחלה דלקתית אוטואימונית. התהליך הדלקתי מתרחש תחילה בקרום העוטף את פנים המפרק (הסינוביה). הקרום מתעבה, מופרש נוזל לחלל המפרק. המפרקים תופחים, רגישים ללחץ, כל תנועה כואבת מאד.

המפרקים הנפגעים ראשונים הם , לרוב, מפרקי כפות הידיים, האצבעות ומפרקי כף הרגל. בהמשך יפגעו גם המפרקים הגדולים, חגורת הכתפיים, מפרקי האגן, הירך הברך והקרסול.

דלקת מפרקים ראומטואידית היא השכיחה ביותר מבין  מחלות מערכת החיסון. היא פוגעת בכ-2% של האוכלוסייה , יותר בנשים. המחלה מסתמנת לרוב בגיל צעיר, בשנות ה-20 אך יכולה להופיע בכל גיל.

מחלה זו אמנם מתבטאת בעיקר במפרקים אך היא מחלה כללית הפוגעת, בחלק מהחולים גם באברים אחרים. עמוד השדרה, במיוחד בצוואר  נפגע במחלה זו. קיימת פגיעה בריאות ולעיתים רחוקות יותר  גם פגיעה בלב ובכלי הדם. במחלה זו חשוב מאד לאבחן בשלב מוקדם ולהתחיל בטיפול המכוון  לדיכוי התהליך החיסוני. טיפול תקיף, מוקדם  יכול לגרום לרמיסיה ממושכת ולשליטה טובה בתסמינים לשנים רבות. איחור בטיפול מאפשר לשינויים ניווניים משניים להיווצר במפרקים ואז ההשפעה של הטיפול  מוגבלת והחולים סובלים מהגבלת תנועה במפרקים, קושי לתפקד ולעיתים הופכים לנכים ומוגבלים  במידה המחייבת סיוע חיצוני כדי לבצע פעולות יום יום כמו להתלבש ולהסיר בגדים, להתנועע ואף לקום וללכת.

אבחון ארטריטיס היא בעיקרה קלינית. מראה המפרקים, פיזור המפרקים הנגועים, גיל צעיר של החולים גורמים לחשד מידי. בדיקות דימות של המפרקים לרוב אינן נחוצות אך ניתן לראות את הנוזל במפרקים ואת התעבות משטחי המפרק בבדיקות אולטרסאונד.  בדיקות מעבדה  יראו סימני דלקת וכן ניתן למצוא את הנוגדנים האופייניים למחלה (גורם ראומטואידי RF, וקבוצה גדולה של נוגדנים אחרים. עם זאת, בחלק מהחולים לא מוצאים נוגדנים ועדיין המחלה קיימת  ומתפתחת ומגיבה לטיפול.

טיפול בדלקת מפרקים במחלה  מורכב מאד. נדרש ניסיון ומיומנות מצד הרופאים ושיתוף פעולה של החולים. השלב הראשון הוא טיפול תרופתי  המורכב מנוגדי דלקת מסוגים שונים, ותרופות המדכאות את מערכת החיסון. כיום הנטייה היא להוסיף, בשלב מוקדם, טיפול ביולוגי באמצעות תכשירים המנטרלים ציטוקינים דלקתיים מוכרים. במקביל לטיפול התרופתי החולים חייבים  לשמור על תנועת המפרקים, חיזוק השרירים  תזונה נכונה ,הימנעות מעלייה במשקל וכן ניטור מוקפד של מערכות גוף שונות כמו  מערכת הדם, מערכת העיכול, הלב והריאות.

ברוב החולים ניתן להשיג הפוגה במחלה ואף סוג של ריפוי. כלומר, לדכא את סימני המחלה לשנים רבות. לאחר שנים (לרוב 15-20 שנה), המחלה חולפת אך המפרקים נותרים פגועים, שחוקים ולעיתים מעוותים כך שהחולה סובל מתסמינים של דלקת מפרקים ניוונית.

 

דלקת מפרקים פסוריאטית – זוהי  דלקת מפרקים כרונית, דומה בקווים כלליים לדלקת מפרקים ראומטואידית, המתפתחת בחלק  מחולי פסוריאזיס. חומרת המחלה לרוב פחותה לעומת המחלה הראומטואידית הקלאסית אך יש חולים שנגרם להם סבל קשה וממושך. המחלה יציבה , יחסית, לטיפול ונדרש מינון גבוה יותר של תרופות על מנת להשיג שליטה בתסמינים.

דלקת מפרקים על רקע מטבולי ( גאוט Gout  )  – אחת ממוצרי הפירוק של חילוף החומרים של חלבונים הוא חומצה אורית (חומצת השתן). חומצה זו מופרשת כרגיל בשתן וריכוזה בדם נשמר בגבולות צרים.  כאשר ריכוז החומצה בדם עולה, מסיבות שונות ,נוצר מלח כתוצאה מחיבור החומצה לנתרן. גבישי  המלח של חומצה אורית שוקעים במפרקים שונים וגורמים בהם לתהליך דלתי מכאיב מאד. המפרקים הנפגעים ביותר הם מפרקי הבוהן הגדולה אך  דלקת מפרקים מגאוט תוארה  במפרקים רבים אחרים. המחלה  פוגעת בעיקר בגברים מבוגרים. גורמי סיכון מובהקים הם השמנת יתר, אכילת בשר אדום ושתיית אלכוהול.

טיפול – למחלה זו קיים טיפול ספציפי יעיל למדי. משתמשים בתרופה  נוגדת דלקת כולכיצין  אשר מינון גבוה שלה יכול לסיים התקף חריף ואילו נטילתה באופן קבוע, יום-יומי  מונעת התקפים.  קיימת קבוצת תרופות נוספת הגורמות לירידה בייצור חומצת השתן. נטילת תכשיר מקבוצה זו באופן קבוע  (עם או אף ללא כולכיצין) מונעת ברוב המקרים  הופעת התקפים). גאוט היא , כזכור מחלה כללית ולא רק מחלת מפרקים.  ריכוז גבוה של חומצת שתן גורם ליצירת אבני כליות ועלול לגרום למחלת כליות קשה.

דלקת מפרקים תגובתית –  בחלק מהחולים במחלות כרוניות של מערכת העיכול, כמו מחלת קרוהן  או קוליטיס כיבית, מתפתחת דלקת מפרקים לרוב לא חמורה אץ בעלת יכולת להגביל תנועה. התמונה הכללית מזכירה דלקת מפרקים ראומטואידית אך לרוב קלה יותר. לעיתים, בנוסף לטיפול במחלת מערכת העיכול נדרש טיפול נפרד למחלת המפרקים.  כאשר מושגת רמיסיה במחלת דרכי העיכול לרוב אך לא תמיד חל שיפור גם בתסמיני מחלת המפרקים.

סקירה זו נערכה על ידי רופא אך אינה מהווה יעוץ רפואי פרטני

מימוש זכויות חולי דלקת מפרקים במסגרת ביטוח לאומי וגופים אחרים

דלקות פרקים פוגעות באיכות חייו של החולה, בבריאותו הפיזית והנפשית, בכושר התפקוד היומיומי שלו, בכושר העבודה וכתוצאה מכך גם ברמת ההשתכרות. לחולים במצבים אלה יכול ויקבעו, במקרים רבים, שיעורי  נכות משמעותיים על ידי  המוסד לביטוח לאומי, וכפועל יוצא  החולים יקבלו קצבאות, פיצויים, פטורים מתשלומים, הטבות והנחות מגופים שונים.

חולים רבים המתמודדים עם דלקת מפרקים כרונית אינם מודעים לכלל הזכויות המגיעות להם. הם אינם יודעים כיצד להגיע לוועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי, אילו מסמכים עליהם להמציא. החולים אינם יודעים להעריך נכון את חומרת  המגבלות שלהם לכן אינם יודעים לעמוד על זכויותיהם .

על מנת לממש את הזכויות הרפואיות, חולי דלקות מפרקים חייבם להופיע בפני הוועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי, לארגן תיק רפואי מסודר, לבצע מגוון בדיקות, ולהכיר היטב את כל תנאי הזכאות. כל זאת על מנת לשכנע את הרופאים ואנשי המקצוע היושבים בוועדות שהם אכן נכים, וזכאים  להקלות  הנובעות משיעורי הנכות.

לפיכך, חשוב להיות מוכנים בצורה המיטבית לקראת הוועדות. רבים מהחולים עסוקים בהתמודדות עם מחלתם ואינם פנויים להתמודדות בירוקרטית  מול המוסד לביטוח לאומי וגופים אחרים. לשם כך, חשוב להיעזר בחברה מקצועית למימוש זכויות רפואיות כדוגמת לבנת פורן.

 

מימוש זכויות חולי דלקות מפרקים באמצעות לבנת פורן

בחברת לבנת פורן אנו פועלים במקצועיות וביסודיות למימוש זכויות רפואיות של חולי דלקות מפרקים לסוגיהן ובכל שלבי המחלות. חולים שפונים אלינו, זוכים להיות מוקפים  בצוות הרב-מקצועי שלנו, האוחז בכל הידע, הניסיון רב השנים והזיכרון הארגוני הנדרשים למימוש זכויות רפואיות בכלל ולחולי דלקת מפרקים בפרט. בכל שלב יעמדו לרשותך הרופאים, מנהלי הלקוח שלנו, השולטים בתחום ומתנהלים באופן המיטבי מול כל גוף הקשור למימוש זכויות.

אנו מזמינים אותך לקיים עימנו פגישת ראשונית, ללא כל עלות או התחייבות. בפגישה זו נתוודע למקרה האישי שלך, ויחד נגבש את תכנית הפעולה המתאימה למימוש הזכויות הרפואיות שלך בצורה המיטבית.

הלב בלוגו של לבנת פורן