מהי מחלת השימוטו ?
מחלת השימוטו היא מחלה שפוגעת בבלוטת התריס, בלוטה שממוקמת בבסיסי החלק הקדמי של הצוואר. בלוטת התריס מהווה חלק מהמערכת שמייצרת הורמונים שונים שמתאמים ומווסתים תפקודים רבים בגוף. במחלת השימוטו, שנקראת גם דלקת לימפוציטית כרונית של בלוטת התריס ( chronic lymphocytic thyroiditis), תוקפת מערכת החיסון את בלוטת התריס. דלקת שמתפתחת בעקבות זאת גורמת לתת פעילות של בלוטת התריס (היפותיירואידיזם). מחלת השימוטו נחשבת לגורם הנפוץ ביותר להיפותיירואידיזם.
מהם התסמינים של השימוטו ?
למחלת השימוטו אין סימפטומים או סימנים מיוחדים. המחלה מתקדמת לאט, בדרך כלל על פני כמה שנים וגורמת לנזק כרוני לבלוטת התריס. נזק זה מתבטא בירידת רמת הורמוני בלוטת התריס בדם. לכן, הסימפטומים של מחלת השימוטו הם הסימפטומים של תת פעילות של בלוטת התריס. בהתחלה בקושי מבחינים בסימפטומים כמו עייפות ואיטיות או שפשוט מייחסים אותם לגיל המבוגר. אך ככל שהמחלה מתקדמת, הסימנים והסימפטומים הופכים להיות גלויים ומורגשים יותר.
הסימפטומים כוללים: עייפות, עצירות, עור חיוור ויבש, פנים נפוחות, צרידות. עליה בלתי מוסברת במשקל, כאב ונוקשות במפרקים ונפיחות בברכיים או בפרקים הקטנים בכפות הידיים והרגליים, חולשת שרירים במיוחד בגפיים התחתונות, דימום ווסתי כבד, דיכאון ועוד.
חשוב שתדעו
כאשר תת פעילות של בלוטת התריס שנגרמת על ידי מחלת השימוטו אינה מטופלת, היא עלולה להוביל להתפתחות מספר בעיות בריאותיות אשר עלולות לפגוע באורח החיים של החולה וכתוצאה מכך לזכות אותו בקצבה.
מהם הגורמים להשימוטו ?
הגורמים למחלת ההשימוטו כוללים שילוב בין גורמים גנטיים לבין גורמים סביבתיים, המעוררים את מערכת החיסון לתקוף את בלוטת התריס - כאילו הייתה גורם זר שתוקף את הגוף. כך נפגע המבנה הפנימי של הבלוטה ותהליך ייצור ההורמונים. שכיחותה של מחלת השימוטו גבוהה יותר בקרב מי שחולים במחלות אוטואימוניות אחרות, כגון טרשת נפוצה, לופוס וכד'
מימוש זכויות רפואיות לחולים בהשימוטו
כפי שניתן להבין מכל האמור, מחלת השימוטו יכולה לפגוע באיכות החיים ולבוא לידי ביטוי בסוגי תסמינים שונים אצל כל חולה. כיוון שלמחלה השלכות בריאותיות בדרגות חומרה שונות, המשפיעות בצורה כזו או אחרת גם על תפקוד החולה, חולים רבים יכולים לקבל אחוזי נכות ולממש זכויות רפואיות בגין המחלה. בכל הקשור למחלת השימוטו המוסד לביטוח לאומי יבחן, באמצעות הוועדות הרפואיות, מהי השפעת המחלה על החולה, איזה בעיות בריאותיות נגרמו לו בעקבותיה, מהם הסימנים הקליניים, האם הוא מקבל טיפולים רפואיים ואיזה, האם ובאיזו מידה המחלה משפיעה על כושר העבודה וההשתכרות של החולה.
על פי המענה לתשובות אלה ובהתבסס על המסמכים הנכונים, הוועדה הרפואית תקבע את שיעור הנכות של החולה, ומתוך כך גם אלו זכויות מגיעות לו, החל מקצבת נכות ועד להטבות מגופים שונים.
טיפול בהשימוטו
מכיוון שהמחלה גורמת לחוסר בהורמוני בלוטת התריס, יש צורך בטיפול תרופתי של נטילת ההורמון החסר. מרגע שמופיעה תת-פעילות תסמינית, יש לטפל במחלה באמצעות מתן תכשירים המכילים את ההורמון T4. מדובר בטיפול תחליפי על ידי תכשיר שהרכבו זהה להורמון ה-T4 שמיוצר על ידי הבלוטה . לאחר ספיגתו במערכת העיכול, נוצרת רמה תקינה של ההורמון בדם, המאפשרת פעילות תקינה של כל מערכות הגוף. לעתים נדרשת העלאה הדרגתית במינון עד שמגיעים לאיזון המיטבי. המינון הטיפולי עשוי להשתנות בעת שינוי במשקל (עלייה במשקל בד"כ תצריך הגדלה של המינון הטיפולי וירידה במשקל, תצריך הפחתה). כמו כן תידרש התאמת מינון בעת שינוי במצב ההורמונלי, גיל מעבר, נטילת גלולות למניעת היריון וכד'.
* המידע אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי
הזכויות הרפואיות שלך מגיעות לך!
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם.
השימוטו
אנדרוקרנולוגיה
