top of page

תקציר

זאבת היא מחלה אוטואימונית כרונית שבה מערכת החיסון תוקפת רקמות בריאות בגוף. המחלה עלולה לפגוע בעור, במפרקים, בכליות, בלב ובמערכת העצבים. התסמינים כוללים עייפות, כאבי מפרקים, פריחה בפנים בצורת פרפר, חום ונשירת שיער. הגורמים אינם ידועים אך קיימת נטייה גנטית והשפעה הורמונלית. האבחון נעשה בבדיקות דם (ANA, DNA). אין ריפוי מלא, אך הטיפול משלב סטרואידים, נוגדי דלקת ותרופות ביולוגיות. המחלה מזכה לרוב באחוזי נכות ובקצבאות בהתאם לחומרתה.

זאבת (לופוס): תסמינים, אבחון, טיפול, אחוזי נכות וזכויות




זאבת, המוכרת גם בשם לופוס, היא מחלה אוטואימונית כרונית שבה מערכת החיסון תוקפת בטעות רקמות בריאות בגוף. הצורה השכיחה היא זאבת אדמנתית מערכתית (SLE), שעלולה לערב את העור, המפרקים, הכליות ומערכות נוספות.

אחוזי הנכות בגין זאבת נקבעים לפי חומרת המחלה והשפעתה על התפקוד, ולא לפי עצם האבחנה. כאשר המחלה פוגעת גם באיברים נוספים, ניתן לבחון קביעת נכות בגין כל ליקוי בנפרד ולשקלל ביניהם.


מה זה זאבת?

זאבת, או לופוס, היא מחלה אוטואימונית שבה מערכת החיסון, שאמורה להגן על הגוף מפני זיהומים ומחלות, מייצרת נוגדנים עצמיים ותוקפת רקמות ואיברים בריאים.

זאבת אדמנתית מערכתית, SLE - Systemic Lupus Erythematosus, היא הצורה השכיחה והמוכרת ביותר של המחלה. היא נקראת "מערכתית" משום שהיא עשויה לערב כמה מערכות בגוף ולא רק איבר אחד.

מקור המילה לופוס הוא במילה הלטינית לזאב. השם נקשר בעבר למראה של נגעי העור בפנים, שנחשבו לדומים לסימנים שהותירה נשיכת זאב. אחת הפריחות המזוהות עם המחלה היא פריחת פרפר, המופיעה על הלחיים ועל גשר האף.

מהלך המחלה משתנה מאדם לאדם. אצל חלק מהחולים מופיעים תסמינים קלים יחסית, ואצל אחרים עלולה להתפתח פגיעה משמעותית באיברים. המחלה מתנהלת בדרך כלל בגלים של התלקחויות והפוגות.


מי חולה בזאבת?


זאבת יכולה להופיע אצל נשים וגברים ובכל גיל, אך היא שכיחה במיוחד בקרב נשים בגיל הפוריות.

המאפיינים הדמוגרפיים המרכזיים הם:

כ־90% מהמאובחנים בזאבת הן נשים.-היחס המוערך הוא כתשע נשים לכל גבר אחד.

המחלה מופיעה לעיתים קרובות לראשונה בין גיל 15 לגיל 45.

היא יכולה להתפתח גם אצל ילדים, גברים ואנשים מבוגרים יותר.

שכיחות המחלה עשויה להיות גבוהה יותר אצל מי שיש במשפחתו מחלה אוטואימונית.

הגורם המדויק להתפתחות זאבת אינו ידוע. ההערכה היא שהמחלה נוצרת בעקבות שילוב של נטייה גנטית, השפעות הורמונליות וגורמים סביבתיים.

גורמים העלולים לעורר התלקחות של המחלה כוללים:

  • חשיפה לקרינת השמש.

  • זיהומים.

  • מתח נפשי או גופני משמעותי.

  • שינויים הורמונליים.

  • עישון.

  • תרופות מסוימות.

  • הפסקה או שינוי של טיפול תרופתי ללא הנחיה רפואית.

סוגי זאבת


קיימים מספר סוגים של זאבת. ההבדל ביניהם קשור למערכות שנפגעות, לחומרת המחלה ולגורם להופעתה.

זאבת אדמנתית מערכתית  SLE

זהו הסוג השכיח והרחב ביותר. זאבת אדמנתית מערכתית עלולה לערב את העור, המפרקים, הכליות, הלב, הריאות, כלי הדם ומערכת העצבים.

חומרת המחלה משתנה: אצל חלק מהחולים היא מתבטאת בעיקר בעייפות, בפריחה ובכאבי מפרקים, ואצל אחרים היא עלולה לגרום לפגיעה משמעותית באיברים פנימיים.


זאבת דיסקואידית

זאבת דיסקואידית מתבטאת בעיקר בנגעי עור כרוניים, בדרך כלל בפנים, בקרקפת או באזורים החשופים לשמש.

הנגעים עלולים להשאיר צלקות או לגרום לנשירת שיער מקומית. ברוב המקרים הפגיעה היא עורית, אך נדרש מעקב רפואי כדי לבחון אם קיימת מעורבות מערכתית.


זאבת עורית תת־חריפה   SCLE

זאבת עורית תת־חריפה, Subacute Cutaneous Lupus Erythematosus, פוגעת בעיקר בעור ומתאפיינת בפריחה המוחמרת לאחר חשיפה לשמש.

הפריחה מופיעה לעיתים קרובות באזורים כמו הזרועות, הכתפיים, החזה והגב. ברוב המקרים המעורבות של איברים פנימיים מוגבלת יותר מזו המאפיינת SLE.

זאבת תרופתית

זאבת תרופתית היא תסמונת דמוית לופוס המתפתחת בעקבות שימוש בתרופות מסוימות.

היא עשויה לגרום לכאבי מפרקים, כאבי שרירים, חום ותסמינים נוספים. במקרים רבים התסמינים משתפרים בהדרגה לאחר הפסקת התרופה שגרמה להם, בהתאם להנחיית הרופא.

זאבת של יילודים

זאבת של יילודים היא מצב נדיר הנגרם בעקבות מעבר של נוגדנים מסוימים מהאם לעובר במהלך ההיריון.

המצב עשוי להתבטא בפריחה, בשינויים בספירת הדם או בתפקודי הכבד. במקרים נדירים עלולה להופיע פגיעה במערכת ההולכה החשמלית של הלב. זאבת של יילודים אינה בהכרח מעידה שהתינוק יפתח זאבת בהמשך חייו.




זאבת - תסמינים וסימפטומים

לופוס מכונה לעיתים "המחלה בעלת אלף הפנים", משום שהתסמינים עשויים להיות שונים מאוד בין חולה לחולה ואף להשתנות לאורך הזמן אצל אותו אדם.

תסמינים כלליים

  • עייפות מתמשכת שאינה חולפת לאחר מנוחה

  • חום חוזר ללא סיבה ברורה

  • שינויים בספירת הדם

עור, שיער ורירית הפה

  • פריחת פרפר על הלחיים ועל גשר האף

  • פריחות או נגעים באזורים אחרים בגוף

  • רגישות יתר לשמש, המכונה Photosensitivity

  • נשירת שיער

  • כיבים בפה או באף, שלעיתים אינם כואבים

מפרקים ושרירים

  • כאבים, נוקשות או נפיחות במפרקים

  • כאבי שרירים

מערכות פנימיות

  • כאבים בחזה המוחמרים בנשימה עמוקה

  • נפיחות ברגליים

  • תופעת ריינו, הלבנה או הכחלה של אצבעות הידיים או הרגליים בתגובה לקור או למתח

  • כאבי ראש

  • ירידה בזיכרון או בריכוז


לא כל אדם עם זאבת יחווה את כל התסמינים. אצל חלק מהחולים המחלה תתבטא בעיקר בעור ובמפרקים, בעוד שאצל אחרים תהיה גם מעורבות של הכליות או של מערכות פנימיות נוספות.

האבחון נעשה בדרך כלל על ידי ראומטולוג, תוך הסתכלות על התמונה הרפואית המלאה.


חשוב שתדעו

זאבת היא מחלה עם פנים רבות – לפעמים נראית כעייפות "סתם", ולפעמים ככאבי פרקים. חשוב להקשיב לגוף, להתעקש על אבחון מלא, ולהקפיד על מעקב רפואי. עם טיפול נכון – ניתן לחיות עם לופוס חיים מלאים.

זאבת - אבחון ובדיקות דם

אבחון זאבת עלול להיות ממושך ומורכב, משום שאין בדיקת זאבת אחת שמאשרת או שוללת את המחלה באופן מוחלט. בנוסף, רבים מהתסמינים יכולים להופיע גם במחלות אחרות.

תהליך האבחון עשוי לכלול:

  1. תשאול רפואי מפורט על התסמינים ועל מועד הופעתם.

  2. בדיקה גופנית.

  3. בדיקות דם לנוגדנים עצמיים.

  4. ספירת דם ובדיקת מדדי דלקת.

  5. בדיקות שתן ותפקודי כליה.

  6. בדיקות לתפקודי כבד.

  7. בדיקות הדמיה, בהתאם לתסמינים.

  8. במקרים מסוימים, ביופסיה של העור או הכליה.

  9. מעקב לאורך זמן אחר התלקחויות, הפוגות ושינויים בתוצאות הבדיקות.

בדיקת ANA

ANA היא בדיקת סקר המחפשת נוגדנים נגד מרכיבים בגרעין התא. תוצאה חיובית שכיחה אצל חולי זאבת, אך היא אינה מספיקה לבדה לצורך אבחון.

בדיקת ANA יכולה להיות חיובית גם במחלות אוטואימוניות אחרות ולעיתים גם אצל אנשים בריאים. לכן הרופא בוחן את תוצאתה יחד עם התסמינים ועם בדיקות נוספות.


בדיקת  Anti-ds DNA

בדיקת Anti-dsDNA מחפשת נוגדנים נגד DNA דו־גדילי. נוגדנים אלה נחשבים אופייניים יותר לזאבת בהשוואה ל־ANA.

רמותיהם עשויות להיות קשורות לפעילות המחלה, ובחלק מהמקרים גם למעורבות כלייתית. עם זאת, לא אצל כל חולי הזאבת תתקבל תוצאה חיובית.


בדיקת  Anti-Sm

נוגדני Anti-Sm נחשבים לבעלי ספציפיות גבוהה יחסית לזאבת. תוצאה חיובית יכולה לתמוך באבחנה, אך נוגדנים אלה קיימים רק אצל חלק מהחולים.


בדיקות משלים C3 ו־C4

מערכת המשלים היא חלק ממערכת החיסון. רמות נמוכות של C3 או C4 עשויות להופיע בתקופות שבהן המחלה פעילה, ולכן הבדיקות משמשות גם למעקב אחר התלקחויות.


ספירת דם

ספירת הדם עשויה להצביע על אנמיה, ירידה במספר כדוריות הדם הלבנות או ירידה במספר הטסיות. ממצאים אלה עשויים להיות קשורים לזאבת, אך יכולים להיגרם גם מסיבות אחרות.


בדיקות שתן ותפקודי כליה

בדיקות שתן, קריאטינין ותפקודי כליה חיוניות לצורך איתור פגיעה כלייתית. חלבון או דם בשתן עשויים להעלות חשד ללופוס נפריטיס, גם כאשר האדם אינו מרגיש תסמינים ברורים.


הקריטריונים לאבחון זאבת

בעבר נעשה שימוש ברשימה של 11 קריטריונים שפרסם הקולג' האמריקאי לראומטולוגיה, כאשר הופעת ארבעה מהם נחשבה לתומכת בסיווג של זאבת מערכתית.

כיום קיימים קריטריונים עדכניים יותר המבוססים על בדיקת ANA כתנאי כניסה ועל צבירת ניקוד לפי ממצאים קליניים ומעבדתיים. חשוב להדגיש שהקריטריונים נועדו בעיקר לסיווג ולמחקר ואינם מחליפים אבחון אישי של ראומטולוג.


האם זאבת מסוכנת?

זאבת יכולה להיות מחלה קלה יחסית, אך במקרים מסוימים היא עלולה להיות משמעותית ואף לסכן איברים חיוניים. רמת הסיכון תלויה במערכות שנפגעו, בחומרת ההתלקחויות, במהירות האבחון ובתגובה לטיפול.

מעורבות של הכליות, הלב, הריאות, כלי הדם או מערכת העצבים מחייבת מעקב וטיפול הדוקים במיוחד.


סיבוכים אפשריים

לופוס נפריטיס – פגיעה בכליות

לופוס נפריטיס הוא אחד הסיבוכים המשמעותיים ביותר של זאבת. הוא נגרם כאשר המחלה יוצרת דלקת בכליות ועלולה לפגוע ביכולתן לסנן פסולת ונוזלים מהדם.

הפגיעה הכלייתית לא תמיד גורמת לתסמינים מוקדמים. לעיתים היא מתגלה בבדיקת שתן המראה חלבון או דם, בעלייה בלחץ הדם או בבדיקות המעידות על ירידה בתפקוד הכליות.

אבחון מוקדם וטיפול מתאים עשויים להפחית את הסיכון לנזק כלייתי מתמשך.

פגיעה בלב ובריאות

זאבת עלולה לגרום לדלקת בקרום הלב או בקרום הריאות. מצבים אלה עשויים להתבטא בכאבים בחזה, במיוחד בזמן נשימה עמוקה, בקוצר נשימה או בתחושת לחץ.

קרישיות יתר

חלק מחולי הזאבת מפתחים נוגדנים אנטי־פוספוליפידיים, שעלולים להעלות את הסיכון לקרישי דם.

קרישיות יתר עלולה לגרום, בין היתר, לקריש ברגל, לתסחיף ריאתי, לאירוע מוחי או לסיבוכי היריון.

פגיעה במערכת העצבים

מעורבות של מערכת העצבים עשויה להתבטא בכאבי ראש, קשיי ריכוז וזיכרון, שינויים במצב הרוח, פרכוסים או תסמינים נוירולוגיים נוספים.

זאבת בהיריון

נשים עם זאבת יכולות להרות וללדת, אך ההיריון דורש תכנון ומעקב רפואי מתאים.

מחלה פעילה, מעורבות כלייתית או נוגדנים מסוימים עלולים להעלות את הסיכון להתלקחות, לרעלת היריון, ללידה מוקדמת, להפלה או לסיבוכים נוספים. מומלץ לתכנן את ההיריון בתקופה שבה המחלה מאוזנת ולהתייעץ מראש עם ראומטולוג ורופא המתמחה בהיריון בסיכון.

livnat_119627_75x75_v1.png

מימוש זכויות רפואיות בביטוח לאומי לחולי זאבת


עצם האבחנה בזאבת אינה מעניקה באופן אוטומטי קצבה או הטבה. הזכאות נבחנת לפי חומרת המחלה, המערכות שנפגעו, אחוזי הנכות הרפואית וההשפעה על העבודה ועל התפקוד היומיומי.

חולי זאבת עשויים לבדוק זכאות לזכויות שונות, ובהן:

  • קצבת נכות כללית.

  • קצבת שירותים מיוחדים.

  • פטור ממס הכנסה במקרים המתאימים.

  • זכויות מקרן הפנסיה או מפוליסת אובדן כושר עבודה.

  • תג חניה לנכה, בהתאם לתנאים.

  • הנחות והטבות נלוות.

זכויות הקשורות לתרופות ולטיפולים רפואיים.

לצורך בחינת הזכאות חשוב להציג לא רק את שם המחלה, אלא גם את מלוא השפעתה: התלקחויות, פגיעה באיברים, טיפולים, תופעות לוואי, היעדרויות מהעבודה וקושי בתפקוד.

סעיף 81 ואחוזי נכות בגין זאבת

אחוזי הנכות בגין זאבת נקבעים לפי סעיף 81 בספר הליקויים של המוסד לביטוח לאומי, המתייחס לחומרת המצב ולהשפעתו על כושר הפעולה ועל התנועות. הדרגות שלהלן נקבעות בוועדה רפואית ובהתאם למצבו של הנבדק. 

0% - אין השפעה על כושר הפעולה הכללי ואין הגבלה בתנועות

10% - השפעה קלה על כושר הפעולה הכללי או על תנועות הגוף

20% - השפעה בינונית על כושר הפעולה או על התנועות

30% - השפעה למעלה מבינונית, או הגבלה ניכרת בתנועות

50% - מצב קשה, או קשיון בפרקים קטנים

80% - מצב קשה מאוד, קשיון בפרקים גדולים ומצב כללי ירוד

100% - מגבלה תפקודית קיצונית, ריתוק לכיסא גלגלים או סיבוכים קשים 

חשוב לדעת שאחוזי הנכות בגין הזאבת עצמה אינם בהכרח אחוזי הנכות הסופיים. כאשר המחלה גורמת גם לפגיעה בכליות, במפרקים, בלב, בריאות, בעור, בדם או במערכת העצבים, ניתן לבחון קביעת נכות גם בגין הליקויים הנוספים.

אחוזי הנכות הרפואית הכוללים מחושבים בשקלול ולא בחיבור רגיל.


מתי זאבת עשויה לזכות בקצבת נכות כללית?

כדי לבחון זכאות לקצבת נכות כללית, לא די בכך שנקבעו אחוזי נכות רפואית. המוסד לביטוח לאומי בוחן גם אם המחלה פגעה ביכולת לעבוד ולהשתכר.

אחד מתנאי הסף הרפואיים הוא בדרך כלל:

נכות רפואית בשיעור של 60% לפחות.

או:

נכות רפואית משוקללת בשיעור של 40% לפחות, כאשר בגין אחד הליקויים נקבעו לפחות 25% נכות.

בנוסף לכך, יש להראות שכושר ההשתכרות נפגע במידה הנדרשת על פי תנאי הזכאות.

אצל חולי זאבת הפגיעה בכושר העבודה עשויה לנבוע מעייפות קשה, כאבים, התלקחויות חוזרות, פגיעה בריכוז, טיפולים רפואיים, אשפוזים, תופעות לוואי של תרופות או פגיעה באיברים.

קצבת נכות כללית לעומת שירותים מיוחדים

קצבת נכות כללית וקצבת שירותים מיוחדים הן שתי קצבאות שונות, וכל אחת מהן בוחנת היבט אחר של המצב.

קצבת נכות כללית

בקצבת נכות כללית נבחנים אחוזי הנכות הרפואית ומידת הפגיעה ביכולת לעבוד ולהשתכר.

עצם האבחנה בזאבת אינה מספיקה. יש להראות כיצד המחלה והליקויים הנלווים משפיעים בפועל על היכולת התעסוקתית.

קצבת שירותים מיוחדים

שירותים מיוחדים היא קצבת תפקוד ולא קצבה הניתנת בגלל שם המחלה.

הזכאות נבחנת לפי מידת הצורך בעזרת אדם אחר בפעולות היום־יום, כגון רחצה, לבוש, אכילה, ניידות בתוך הבית והיגיינה אישית, וכן לפי הצורך בהשגחה.

אדם עשוי לבדוק זכאות לשתי הקצבאות, אך התנאים לכל אחת מהן נבחנים בנפרד.


אילו מסמכים כדאי לצרף לתביעה?

תביעה המבוססת רק על ציון האבחנה "זאבת" עלולה שלא לשקף את מלוא חומרת המצב. מומלץ לצרף תיעוד מפורט ועדכני.

  • מסמכי הליבה

  • סיכום רפואי עדכני מרופא משפחה או מראומטולוג מטפל

  • מסמך המפרט את האבחנה ואת מועד קביעתה

  • תוצאות בדיקות דם ושתן רלוונטיות, כולל בדיקות נוגדנים ותפקודי כליה

  • סיכומי אשפוז, ביקורים בחדר מיון וטיפולי יום

  • רשימת תרופות מלאה, כולל מינונים ותופעות לוואי

  • מסמכים מוועדות רפואיות קודמות, אם היו

  • מסמכים לפי המערכות שנפגעו

  • מסמfים מרופא עור, במעורבות עורית

  • מסמכים מנפרולוג, בחשד לפגיעה כלייתית

  • מסמכים מנוירולוג, במעורבות של מערכת העצבים

  • מסמכים מקרדיולוג או מרופא ריאות, במעורבות לב או ריאות

  • מסמכים מהמטולוג, בשינויים בספירת הדם

  • מסמכים מרופאים מקצועיים נוספים, בהתאם לתסמינים

  • תיעוד תעסוקתי ותפקודי

  • ירידה בהיקף המשרה

  • היעדרויות רבות וימי מחלה

  • קושי בעמידה, בהליכה או בישיבה ממושכת

  • קושי בריכוז

  • צורך בהפסקות רבות במהלך יום העבודה

  • הפסקת עבודה או מעבר לתפקיד אחר

  • צורך בעזרה בפעולות היום-יום


תיעוד תעסוקתי ותפקודי

מומלץ להציג כיצד המחלה משפיעה בפועל על החיים, למשל:

  • ירידה בהיקף המשרה.

  • היעדרויות רבות.

  • ימי מחלה.

  • קושי בעמידה, בהליכה או בישיבה ממושכת.

  • קושי בריכוז.

  • צורך בהפסקות רבות.

  • הפסקת עבודה או מעבר לתפקיד אחר.

  • צורך בעזרה בפעולות היום־יום.


שלבי הגשת תביעה לביטוח לאומי

שלב 1: איסוף התיעוד הרפואי

יש לאסוף סיכומי מחלה, בדיקות דם ושתן, סיכומי אשפוז, מסמכים מרופאים מומחים ורשימת טיפולים.

שלב 2: תיאור השפעת המחלה

חשוב להסביר כיצד זאבת משפיעה על העבודה, על התפקוד בבית ועל פעולות היום־יום. יש לפרט גם תסמינים שאינם תמיד נראים לעין, כמו עייפות, כאבים וקושי בריכוז.

שלב 3: מילוי טופס התביעה

יש למלא את טופס התביעה המתאים ולצרף את כל המסמכים הנדרשים, לרבות כתב ויתור על סודיות רפואית.

שלב 4: בדיקת התביעה

לאחר הגשת התביעה, המוסד לביטוח לאומי בוחן את המסמכים ויכול לבקש מידע או מסמכים נוספים.

שלב 5: ועדה רפואית

במקרים המתאימים התובע מוזמן לוועדה רפואית. הוועדה בוחנת את הליקויים הרפואיים וקובעת את אחוזי הנכות.

חשוב להגיע לוועדה עם תיאור מסודר של המחלה, הטיפולים, ההתלקחויות והמגבלות.

שלב 6: בחינת דרגת אי־הכושר

אם נקבעו אחוזי הנכות הרפואית הנדרשים, נבחנת גם מידת הפגיעה בכושר לעבוד ולהשתכר.

שלב 7: בחינת ההחלטה והגשת ערר

לאחר קבלת ההחלטה חשוב לבדוק אם היא מתייחסת לכל הליקויים ולכל המסמכים שהוגשו.

במקרים המתאימים ניתן להגיש ערר על אחוזי הנכות הרפואית או על דרגת אי־הכושר. בנכות כללית, ערר לוועדה רפואית לעררים מוגש בדרך כלל בתוך 60 ימים ממועד קבלת ההודעה הכתובה, בהתאם לסוג ההחלטה ולתנאים החלים עליה.



טיפול בזאבת

אין כיום טיפול שמרפא זאבת לחלוטין, אך קיימים טיפולים שיכולים להפחית את פעילות המחלה, למנוע התלקחויות, להקל על התסמינים ולהגן על האיברים.

הטיפול מותאם באופן אישי לפי סוג המחלה, חומרתה, האיברים המעורבים ומצבו הרפואי של המטופל.


הידרוקסיכלורוקווין – פלאקוניל

הידרוקסיכלורוקווין, המוכרת גם בשם פלאקוניל, נחשבת לבסיס הטיפול אצל חולי זאבת רבים.

התרופה עשויה לסייע בהפחתת התלקחויות, תסמינים עוריים וכאבי מפרקים. הטיפול מחייב מעקב רפואי, לרבות בדיקות עיניים בהתאם להמלצת הרופא.

סטרואידים

תרופות סטרואידיות, כגון פרדניזון, משמשות להפחתה מהירה של דלקת ופעילות המחלה.

המינון ומשך הטיפול נקבעים לפי חומרת ההתלקחות. בשל הסיכון לתופעות לוואי בטיפול ממושך, הרופאים שואפים בדרך כלל להשתמש במינון הנמוך ביותר הנדרש.

תרופות מדכאות חיסון

כאשר המחלה פעילה או קיימת פגיעה באיברים פנימיים, ניתן להשתמש בתרופות המדכאות את פעילות מערכת החיסון.

בחירת התרופה תלויה באיבר שנפגע, בחומרת המחלה, בגיל, בתכנון היריון ובגורמים רפואיים נוספים.

טיפול ביולוגי

במקרים מסוימים ניתן טיפול ביולוגי, כגון בנליסטה, המיועד להשפיע על מנגנונים מסוימים של מערכת החיסון.

ההתאמה לטיפול ביולוגי נעשית על ידי הרופא בהתאם למאפייני המחלה ולתגובה לטיפולים קודמים.

אורח חיים ומעקב

הטיפול בזאבת אינו מסתכם רק בתרופות. צעדים נוספים שעשויים לסייע כוללים:

הרגלים יומיומיים

  • שימוש קבוע במסנן קרינה

  • הימנעות מחשיפה ממושכת לשמש

  • הפסקת עישון

  • פעילות גופנית מתונה המותאמת למצב הרפואי

  • תזונה מאוזנת

  • הקפדה על שינה ומנוחה

מעקב רפואי

  • מעקב סדיר אצל ראומטולוג

  • ביצוע בדיקות דם ושתן לפי ההנחיות

  • נטילת התרופות בהתאם להוראות הרופא

  • התייעצות רפואית לפני היריון או לפני שינוי בטיפול התרופתי

* המידע אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי

חלית בזאבת?

יתכן ומגיעות לך זכויות רפואיות. 
אנחנו כאן עבורך, עם הרופאים, מנהלי הלקוח ואנשי המקצוע שלנו, היודעים להתנהל מול כל גוף הקשור למימוש זכויות. 

הזכויות הרפואיות שלך מגיעות לך!

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם.

עשית את הצעד הראשון עכשיו תורנו.

בקרוב מאוד נחזור אלייך!

livnat_119627_75x75_v1.png

זאבת

עור ומין

זאבת
  • הודעה
  • white phone
  • ווטסאפ
bottom of page