תאונות עבודה הן אירוע כמעט יומיומי בישראל. הן עלולות לקרות לכל אדם ובכל תפקיד. רבים מנפגעי העבודה פשוט אינם מודעים למה שמגיע להם ובאילו תנאים. במוסד לביטוח לאומי ניתן להגיש תביעה על פגיעה בעבודה בכל גיל, גם לאחר היציאה לפנסיה, ואת הקצבה ניתן לקבל גם אם חזרת לעבודה וגם אם לא.
בכתבה הבאה, נערוך לכם הכרות עם עולם הזכויות בתחום נפגעי העבודה, החדשות המעודדות הן שחברה למימוש זכויות רפואיות יכולה לעשות בשבילכם את העבודה.
מאת: ליאור פרג'
זה קורה בלי שום הודעה מוקדמת, ביום בהיר אחד שהופך פתאום קודר: תאונת עבודה. תאונות עבודה יכולות לקרות לכל אחד ולכל אחת, בכל גיל ובכל תפקיד. התאונות עלולות להתרחש בתפקידים בעלי סיכון מוגבר (למשל, ענף הבנייה), אבל גם לבעלי מקצועות חופשיים שלכאורה אינם נחשבים ל"עבודות מסוכנות": תחום ההייטק, רופאים, עורכי דין וכן הלאה.
ישנם עשרות הרוגים ומאות נפגעי עבודה בשנה כתוצאה מתאונות בעבודה. חלק מהמקרים זוכים להיות מתוקשרים אך המספרים של נפגעי עבודה גבוהים הרבה יותר ממה שאנחנו חושבים.
רבים מנפגעי העבודה אינם מוכרים ככאלה ולכן גם אינם מקבלים את מלוא הזכויות המגיעות להם.
כמו כן, ישנם נפגעי עבודה אשר מבינים את היקף הפגיעה רק כעבור שנים, כאשר הבעיה מחמירה, וזה עלול להיות מאוחר מדי.
להיות במודעות לזכות
רבים מנפגעי העבודה פשוט אינם מודעים למה שמגיע להם ובאילו תנאים. "יש הסבורים שאם הם עברו פגיעה קטנה וחולפת, לכאורה, חבל להם על המאמץ בהגשת התביעה”, מסבירה אילנה בריסקמן, מומחית זכויות רפואיות בחברת לבנת פורן. "מדובר בטעות, היות והמצב הבריאותי לאחר תאונות עבודה עלול להחמיר עם הזמן. המוסד לביטוח לאומי מגדיר לרוב טווח של שנה מיום הפגיעה להגשת התביעה הראשונית. במידה והזמן חלף, התביעה עלולה להידחות או לפגוע במאפייני הפיצוי ו/או הקצבה שתינתן".
ישנו גם החשש הברור של יחסים בינאישיים במקום העבודה.
"ישנם כאלה שחוששים להגיש תביעה כדי לא לקלקל את יחסיהם עם המעסיק, לפגוע בו או להציג עצמם באופן שלילי." מוסיפה אילנה בריקסמן "חשוב להבין שבפועל התביעה אינה מול המעסיק או מקום העבודה כלל אלא מול המוסד לביטוח לאומי"
נפגעי עבודה? חשוב להכיר בכך
תחילת התהליך מול הביטוח הלאומי הוא בשלב הראשון- שלב ההכרה, בשלב זה בוחנים האם אכן מדובר בתאונת עבודה כהגדרתה. לאחר מכן, מגיע שלב הגשת התיק הרפואי לביטוח לאומי עם תיאור הפגיעה והכרת הפגיעה כתאונה. בוועדה רפואית שמתקיימת בביטוח לאומי בוחנים את היקף הפגיעה ומגדירים את אחוזי הנכות.
ניתן להגיש את התביעה בכל גיל, גם לאחר היציאה לפנסיה, ואת הקצבה ניתן לקבל גם אם חזרת לעבודה וגם אם לא.לדוגמא, מספרת אילנה "פנה אלינו לקוח שעובד במפעל ייצור, הוא נפגע בגבו כתוצאה מהרמת משא כבד. כמה חודשים לאחר הפגיעה החמיר מצבו והתפתחה לו פגיעה נוירולוגית משנית. הלקוח הוכר כנפגע עבודה, קיבל אחוזי נכות וכיום מקבל קצבה חודשית לצמיתות, חשוב לציין כי לאחר התייצבות מצבו הרפואי הוא שב למקום עבודתו". נפגעי עבודה רבים לא תמיד מודעים לכך שהזכויות שניתן לקבל הן רחבות יותר ממה שהם אולי חושבים. "נפגעים רבים סבורים שהפיצוי שלהם לאחר פגיעה בעבודה מסתכם בימי מחלה, וחלקם אפילו משתמשים בימי המחלה שנצברו לזכותם. אלא שהביטוח לאומי הוא שאמור לשלם את ימי הפגיעה האלו, כל עוד התאונה הוכרה והאדם הנפגע נשאר בביתו עד שלושה חודשים לאחר הפגיעה".
"שלב ההכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה חשוב מאוד ורצוי לבצעו בסמוך לקרות התאונה. כמו כן חשוב לעמוד בפני הוועדה הרפואית, גם אם בנקודת הזמן הנוכחית האדם אינו צפוי לקבל אחוזי נכות כלשהם, זאת משום שאם מצבו יחמיר בעתיד הוא יוכל לטעון להחמרת מצב ולקבל כתוצאה מכך פיצויים משמעותיים, מה שבלתי אפשרי כאשר הפגיעה לא הוכרה ככזאת ולא נקבעה בגינה נכות".
מקבלים קצבה, מתמקדים בהחלמה
נפגעי תאונות עבודה אשר הוכרו ככאלו, זכאים לקצבה אשר נקבעת באופן אישי ומושפעת הן מהפגיעה והן מההכנסות של המבוטח. הקצבה יכולה להיקבע החל ממענק חד פעמי ועד לקצבה הניתנת לכל החיים.
השכר הרלוונטי לעניין הוא השכר הקובע , כלומר, סך ההכנסות של המבוטח מעבודה בשלושת החודשים שלפני הפגיעה, בלי קשר לשאלה באיזו משרה נגרמת הפגיעה. "גם אנשים שמתפקדים וחזרו לעבוד, אפילו באופן מלא, עשויים לקבל זכויות שונות: דמי הפגיעה, שיקום מטעם הביטוח הלאומי, החזר הוצאות בגין טיפולים ועוד. ישנן תקנות מיוחדות שעשויות להקנות זכויות נוספות או להגדיל את אחוזי הנכות".
זמן הטיפול בתביעות בעולם התאונות עשוי להימשך פרק זמן קצר יחסית- כל עוד יש תיעוד מסודר של נסיבות הפגיעה והנזק שנגרם. זו הסיבה שחשוב מאוד שלא להתעלם מהפגיעה אלא להקפיד לאסוף כמה שיותר מסמכים ואישורים רפואיים החל מהרגע הראשון. "מדובר בהליך רפואי מיסודו, ולא משפטי. לוועדה הרפואית ניגשים עם חוות דעת מטעם רופאי החברה, ואין צורך בעורך דין כדי לתבוע את המוסד לביטוח לאומי", אומרת בריסקמן. "הליווי הצמוד במשך כל התהליך הוא חשוב וכולל בירור נסיבות הפגיעה, הפנייה לבדיקות לצורך איסוף המסמכים הרפואיים הדרושים, חוות דעת מרופאים מומחים, הגשת התביעה בפועל והתנהלות בירוקרטית לאחר קליטתה. כך שנפגעי עבודה יוכלו להתמקד בהחלמה מהפגיעה, ולקבל זכאות כספית שעשויה להקל מאוד על ההתמודדות היום-יומית. ממש לא חייבים לעבור את זה לבד."