חזרה למעלה

דיכאון – המדריך המלא למימוש זכויות

מהו דיכאון?

ד"ר אמיר פרומן

דיכאון הינו הפרעה נפשית המשתייכת לקבוצת ההפרעות במצב הרוח. ההפרעה מתבטאת בשינויים נוירו-פיזיולוגיים במוח, בתפקוד הפיזיולוגי של האדם ובתופעות נפשיות שונות. מדובר באת מן ההפרעות הנפשיות השכיחות בעולם וגם בישראל.

דיכאון הוא הפרעה נפשית מעיקה, שבהתאם למידת חומרתה עלולה לפגוע משמעותית באיכות החיים ובתפקוד היומיומי עד כדי אובדן כושר העבודה.  רמות החומרה משתנות מאדם לאדם – ישנם אנשים עם דיכאון ברמה קלה ו/או לתקופה קצרה, ואחרים שחווים זאת באופן חמור וממושך, שאף עלול לסכן חיים.   כ-60% ממקרי ההתאבדות נגרמים על רקע הפרעה דכאונית.

 

סוגי דיכאון

נהוג להבחין בין סוגים שונים של דיכאון:

  • דיכאון מג'ורי – נקרא גם דיכאון קלאסי או קליני. מתאפיין במצב רוח ירוד ותחושת עצבות עמוקה לאורך רוב היום או בהפחתה בעניין או בהנאה בכל הפעילויות במשך רוב היום. בנוסף, קיימים תסמינים נוספים שלפחות חלקם קיימים גם הם – ירידה בתאבון ובמשקל, הפרעות שינה, איטיות בחשיבה ובתנועה (או אי שקט ניכר), עייפות וירידה באנרגיה, תחושות של חוסר ערך או אשמה, הפרעות בריכוז ובקבלת החלטות, חשיבה על מוות או אף תכנון או ביצוע ניסיונות אובדניים.
  • דיכאון מינורי – הופעת התסמינים במשך כשבועיים, אך לא במידה מספקת לאבחון דיכאון מג'ורי.
  • דיכאון כתוצאה ממחלה פיסית – המופיע כתסמין של המחלה הפיסית.
  • דיכאון כחלק ממחלה נפשית אחרת – כחלק מהפרעה דו קוטבית או סכיזופרניה.
  • דיכאון כתוצאה משימוש בסמים או אלכוהול – עלול גם להופיע כתסמין כחלק מתהליך גמילה.

 

מי מוגדר כסובל מדיכאון?

אנשים רבים חווים בזמנים מסוימים תחושות מועקה, דכדוך ועצב קלות או חמורות. לפעמים התחושות הללו פוקדות את האדם לזמן קצר עקב אירוע מסוים. לרוב זה אינו דיכאון בהגדרתו הרפואית, גם אם האדם יכריז "אני מדוכא".

קיים הבדל מהותי בין דיכאון כפי שאנו מגדירים אותו בשפה היומיומית לבין דיכאון כמצב רפואי. האבחנה בין השניים קשורה לעוצמת התחושות, לחומרתן, למשך זמן הופעתן, לתסמינים נוספים המתלווים אליהן ולהשפעתן על האדם.

אם מדובר בתחושה חולפת שאינה פוגעת בתפקוד האדם, קרוב לוודאי שזה לא באמת דיכאון. מאידך, אם לתחושה הקשה נוספים עוד תסמינים כמתואר לעיל, ואם המצב נמשך לאורך זמן ומשפיע לרעה על ההתנהלות והתפקוד בשגרת היום (למשל, אדם שלא יוצא מהמיטה במשך ימים, שאינו מסוגל ללכת לעבודה או לצאת מהבית וכיו"ב) – אז יש מקום לחשוד שמדובר בדיכאון.

דיכאון מאופיין בשינוי מהותי במצב רוחו של האדם, בתפיסתו את עצמו ובראייתו את העולם.

 

תסמינים לדיכאון

לדיכאון נלווים תסמינים שונים, חלקם פיזיולוגיים וחלקם נפשיים וקוגניטיביים.

בין התסמינים הפיזיולוגיים נמנים: הפרעות שינה, הפרעות אכילה, ירידה/עלייה בתיאבון ובמשקל, הפרעות עיכול כגון עצירות או שלשול, תשישות, חולשה, רתיעה מפני מגע פיזי ועוד.

בין התסמינים הנפשיים והקוגניטיביים נמנים: רגשות שליליים כלפי עצמי וכלפי הסביבה, תפיסת עולם שלילית, ירידה במצב הרוח לאורך זמן, אובדן החשק המיני, התפרצויות זעם, עצבות, ייאוש, הערכה עצמית ירודה, חוסר שמחת חיים, חשיבה על מוות ורצון למות, מחשבות של אשמה, חוסר רצון לעבוד, חוסר מסוגלות להתמודד עם קשיים, ירידה בזיכרון ובריכוז, קושי בחשיבה לטווח רחוק ועוד.

 

דרכי אבחון דיכאון

אבחון דיכאון הוא תהליך מורכב המבוצע על ידי רופאים שנועד:

  • לקבוע אם המטופל אכן סובל מדיכאון.
  • לשלול גורמים אחרים שעלולים לגרום לתסמינים שהופיעו המטופל.
  • לאבחן באיזה סוג דיכאון מדובר.
  • להעריך את רמת חומרת הדיכאון.
  • לאפיין את התסמינים בהם מתבטא הדיכאון.
  • להעריך את מידת הסיכון האובדני.

 

זכויות רפואיות במסגרת ביטוח לאומי

אצל חלק מהסובלים מדיכאון ישנה פגיעה משמעותית במסוגלות לעבוד ולהתפרנס, אם בשל חוסר תפקוד ואם בשל היעדרות רבה ממקום העבודה עקב מצבם. בהתאם לכך ובמידה שהדיכאון הוכר והוגדר ע"י ביטוח לאומי כמזכה בנכות נפשית, אנשים אלו יהיו זכאים לקבל קצבת נכות או גמלה אחרת עקב אובדן כושר עבודה.

תקנות הביטוח הלאומי מגדירות 2 קבוצות מרכזיות של הפרעות נפשיות, בגינן ניתן לקבוע דרגת נכות נפשית: הפרעות פסיכוטיות, הכוללות סכיזופרניה, הפרעה סכיזואפקטיבית וכן הפרעות פסיכוטיות כתוצאה של פגיעה מוחית. הקבוצה השנייה היא קבוצת ההפרעות הפסיכו-נוירוטיות, ובה נכלל הדיכאון.  בהתייחס לקבוצה זו, ביטוח לאומי עשוי לקבוע דרגת נכות נפשית במקרים של הפרעות במצב הרוח, הפרעות חרדה, הפרעות אכילה, הפרעות תלויות דחק ואחרות. במקרים אלה התקנות מחמירות באשר לרמת ההגבלה, ומחייבות קיום תסמינים קליניים מובהקים שמגבילים את כושר העבודה. התקנות מתייחסות לתפקוד החברתי והתעסוקתי ולא נוגעות ישירות בתפקוד האישי היומיומי

כיצד נקבעים אחוזי הנכות

אחוזי נכות עקב נכות נפשית נקבעים בהתאם לליקוי שמייצג את מרב תסמיני הדיכאון, ועפ"י חומרת כלל התסמינים. כך לדוגמה, במצב של סימנים קליניים קלים שמתבטאים בהפרעה בינונית בתפקוד נפשי/חברתי ובכושר העבודה – יכולה להיקבע דרגת נכות בשיעור 20%. מאידך, במחלת דיכאון פעילה, הדורשת השגחה קבועה או אשפוז – תיקבע דרגת נכות בשיעור 100%.

 

כיצד ניתן לממש זכויות רפואיות במצבי דיכאון?

אדם המעוניין לממש את זכויותיו הרפואיות בגין דיכאון צריך לעמוד בפני ועדה רפואית של הביטוח הלאומי בתחום בריאות הנפש, שתקבע אם ולאיזה דרגת נכות נפשית הוא זכאי.

טרם הדיון במסגרת ועדה רפואית, יש להיבדק ע"י אנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש כגון פסיכיאטר, פסיכולוג, או, עובדת סוציאלית, לשם הערכת דרגת הנכות. בתום ההערכה יש להעביר אישורים רפואיים רלוונטיים לוועדה הרפואית לצורך קביעת שיעור הנכות. מבקש הנכות צריך להוכיח בפני אותה ועדה רפואית, שהוא סובל מדיכאון שפוגע באופן ממושך בתפקודו ובכושר עבודתו.

בעניין זה יש לציין כי פסיכיאטרים בקהילה עוסקים לרוב באבחון וטיפול בדיכאון ופחות בהערכות תפקוד. לפיכך, כדי לקבל הערכה מדויקת למגבלה התפקודית, חשוב להיבדק ע"י פסיכיאטר העוסק גם בהערכת נכות נפשית ומעורה בתחום. קבלת הערכה רב מקצועית, גם מפסיכולוג או עו"ס, עשויה לסייע משמעותית בקביעת דרגת הנכות הנפשית ובמימוש הזכויות הרפואיות.

 

אנחנו כאן כדי לספק לך סיוע במימוש זכויות רפואיות כתוצאה מדיכאון

מהאמור לעיל, ניתן להבין כי דיכאון עלול להיות מצב "חמקמק" בכל הקשור לקביעת נכות נפשית ומימוש זכויות רפואיות. לשם כך, אנו מעמידים בלבנת פורן צוות מומחים רפואי רב מקצועי, המיומן הן במתן הערכת דרגת הנכות הנפשית והן בהתמודדות מול ביטוח לאומי. לליווי וההנחיה של נבחרת לבנת פורן, המצוידת בכל הידע על זכויות רפואיות בכלל ובנושא דיכאון ונכות נפשית בפרט – יש משמעות עצומה לאדם השרוי במצב נפשי רגיש. הסתייעות בשירותינו עשויה למנוע טעויות וסחבת מתישה, ולקדם אותך משמעותית במימוש הזכויות המגיעות לך. נשמח לפגוש אותך ללא עלות או התחייבות, ולהציג דרכים בהן נוכל לסייע לך.

הלב בלוגו של לבנת פורן