התקף לב נשים: למה הן מאובחנות מאוחר יותר, ומה אפשר לעשות כדי לשנות את זה

ראיון עם ד"ר רוברט צוקרמן 

מומחה לרפואה פנימית וקרדיולוגיה ובעל תת-התמחות באי ספיקת לב מהחוג האירופאי ואוניברסיטת ציריך.

מנהל יחידת האשפוז הקרדיולוגית במרכז רפואי רמב"ם. למידע נוסף על ד"ר צוקרמן

התקף לב אצל נשים לא תמיד נראה כמו בסרטים או כמו שנכתב בספרי הרפואה. התקף לב בנשים לא תמיד מלווה בכאב לוחץ בקדמת בית החזה שמקרין ליד שמאל ומלווה בהזעה קרה וכיוב'.

שוחחנו עם ד"ר צוקרמן , מומחה לקרדיולוגיה, כדי להבין למה נשים מאובחנות מאוחר יותר, איך אפשר לשנות את זה – ואילו זכויות רפואיות עלולות להתפספס בדרך.

מה הסימנים להתקף לב אצל נשים?

ישם מקרים שקליניקה של נשים בזמן התקף הלב הינה

•  כאב דוקר בחזה

•  כאבים בגב, בצוואר או בכתף, ולעיתים לא מורגש כלל. 

• במקרים אחרים נשים יסבלו כאב בבטן עליונה, מבחילות והקאות

•  קוצר נשימה

•  או תסמינים בלתי ספציפיים אחרים

 כתוצאה מכך הנשים לא מבינות שמדובר בתסמינים משניים למחלת לב ולכן לא פונות לסיוע רפואי.

למה בכלל יש הבדל בין גברים לנשים באבחון מחלות לב?

זה נובע משילוב של כמה גורמים. ראשית, הרבה מהמחקרים ההיסטוריים בתחום הקרדיולוגיה בוצעו בעיקר על גברים, ולכן הסימפטומים הקלאסיים שאנחנו מכירים מותאמים לגברים. הסיבות לכך מגוונות, בין היתר בשל הנחה שגויה שלנשים יש פחות מחלות לב. כמו כן, קיימת לעיתים נטייה של עובדי מערכת הבריאות לייחס תסמינים של נשים למתח, לחץ או חרדה.

נשים מציגות גורמי סיכון ייחודיים למחלה לבבית מעבר לגורמי הסיכון הקלאסיים לטרשת עורקים: 

• הריון עם סיבוכים - עקה ברחם, סוכרת הריון, רעלת הריון

• שימוש בגלולות למניעת הריון - בעיקר אצל מעשנות

• טיפולי הורמונלי בתקופת הבלות

• מחלות אוטואימוניות - זאבת, דלקת מפרקים שגרונית וכיוב' אשר יותר שכיחות בנשים 

• דיכאון ומתח כרוני - נפוצים יותר בנשים ומהווים גורם סיכון עצמאי

האם באמת נשים בסיכון גבוה יותר לתמותה מאירוע לבבי?

כן. נשים נפטרות מהתקפי לב בשיעורים גבוהים יותר מגברים. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא אבחון מאוחר וזאת מאחר ונשים כאמור יכולות להציג תסמינים לא אופייניים, כלומר פחות 'דרמטיים' ולכן גם פחות מזוהים כאירוע לבבי דחוף.

נשים מגיעות לחדר המיון בממוצע כ- 30-45 דקות מאוחר וגם שם יתכן ויהיה עיכוב באבחון ולא תמיד מקבלות טיפול מותאם או שיהיה עיכוב בתחילת הטיפול . לדוגמה, פחות צנתורים דיאגנוסטיים ולכן  פחות התערבויות בצנתור,  פחות תרופות מונעות משניות וכן  פחות הפניות לשיקום לב.

מה אישה יכולה לעשות כדי לשפר את הסיכוי לאבחון בזמן?

להקשיב לעצמה. להבין שהתסמינים שלה אמיתיים ודרוש אבחון גם באם לא מדובר באירוע לבבי אלא במחלה אחרת.

פעמים רבות נשים מנסות "לסבול" יותר זמן את תסמיניהן וזאת גם בגלל אחריות למשפחה או שנמקו שלא פנו לעזרה רפואית כי לא רצו "להטריד".

אם  אישה סובל מאחד התסמינים שצוינו לעיל ובמיוחד באם מדובר בתסמין חריף גם אם זה לא 'כאב לוחץ או מחניק בחזה' – לא לחכות, יש לפנות לרופא משפה, מוקד רפואי או חדר מיון וזאת כדי לעבוד בדיקת א.ק.ג, ובהתאם לממצאים המשך בירור במיוחד עם קיימים גם גורמי סיכון קלאסיים כגון סוכרת, עישון, כולסטרול גבוה או יתר לחץ דם.

ומה לגבי מערכת הבריאות – מה אפשר לעשות מהכיוון הזה?

הדבר המרכזי הוא העלאת מודעות בקרב אנשי מקצוע – גם רופאי משפחה וגם צוותי חדר מיון – לכך שנשים מציגות תסמינים שונים. צריך לבצע הכשרה וחינוך לא רק של רופאים אלא גם של הצוות הסיעודי. צריך לבצע הכשרות ספציפיות על תסמיני התקף לב בנשים בכדי לעלות את המודעות להטיות המגדריות של אבחון מחלות לב בנשים. כמו כן יש צורך פרוטוקולים מותאמים לאבחון בנשים ומרפאות קרדיולוגיות ייעודיות למחלות לב בנשים או מרפאות למעקב אחר נשים בסיכון גבוה לאחר הריון עם סיבוכים וכו')

זכויות רפואיות מטעם ביטוח לאומי וקופות החולים לנשים אחרי התקף לב

במקרים רבים, נשים לא מודעות לכך שאחרי התקף לב, צנתור או פרוצדורה קרדיולוגית אחרת – הן עשויות להיות זכאיות ל:

• קצבת נכות כללית (במידה ויש ירידה בתפקוד)

• השתתפות בשיקום לב דרך קופת החולים

• פטור ממס הכנסה, אם נקבעה דרגת נכות מתאימה

• תג נכה זמני במקרים של קושי בתנועה אבל כדי לממש את הזכויות – נדרשת עקשנות. חשוב לא לוותר ולהיעזר בגופים מקצועיים שמתמחים בהגשת תביעות רפואיות

לסיום, מסר שלך לנשים הקוראות את הכתבה?

אל תמעיטי במה שאת מרגישה. הלב שלך חשוב בדיוק כמו של כולם – ואם משהו לא מרגיש נכון, חשוב להקדיש זמן ולבדוק את זה. 

הלב שלך חשוב בדיוק כמו של כולם – ואם משהו לא מרגיש נכון, חשוב להקדיש זמן ולבדוק את זה.